אפרת ברזל

אפרת ברזל משוחחת עם ציפי, נערה שמספרת בפתיחות על האשפוז במחלקת הפרעות אכילה. איך הכל התחיל, ואיך יוצאים מזה?

אפרת ברזל משוחחת עם ריקי סיטון על יום חזרתם של החטופים, ומקבלת גם אורחת בהפתעה לאולפן: ג'ולי קופרשטיין

על מוזיקה חרדית ובמה היא שונה ממוזיקה חילונית. מה עומד מאחורי יצירות מוזיקליות חרדיות, ומה צריכה לעשות אישה שחולמת לשיר על במות? אפרת ברזל משוחחת עם יעל, רחלי וקרן, מייסדות להקת בראשית

נכון, בובה שלי, מאיה, לא אני חתכתי את הירקות למרק. תחתכו כולכם איך שאתם רוצים את הירקות. אני מדמיינת כעת את השקערוריות שהשאירה הרבנית בקנידלך

אפרת ברזל ובתה, מאיה, משוחחות על הספר החדש, "פשוט", ועל החוברת שאיתו, "רוצו לחבק את הילדים שלכם"

אפרת ברזל ואיה קרמרמן בשיחה אוהבת על סליחה, על תשובה, על שיפור, על עשרת ימי תשובה ועל יום הכיפורים

אפרת ברזל משוחחת עם בתה, מאיה, על הקבלות שאנחנו מקבלים על עצמנו, והמשמעות שלהן

ועוד שנה עוברת ועוד שנה עוברת, והאנשים מהיבשה ממשיכים לבקש סליחה. והם מרגישים מעט זמן שהם מיישרים קו והם בסדר בזכות הסליחה, עד הגל הבא, שמגיע מהים, ושוטף אותם. גלגל

לאחר שישבו, התבססו והשתלבו בחיי האיכרים המשיכו יהודים לסייע לאחיהם ה"נוצרים החדשים" שנותרו בספרד – שלחו אליהם בסתר מוהלים ואוכל כשר, סיפרו להם על תאריכי החגים, השיאו זוגות ועוד. למלכה איזבלה היו מרגלים בכל מקום והם סיפרו לה על כך. היא רגזה מאוד, אך לא יכלה לעשות מאומה

"מה זה? אתם ממש הייתם משפחה חילונית", היא ניגבה את העיניים והוסיפה, "תראי איך אתם עכשיו"

בפועל אתה חגב, אבל בגימטרייה אתה אחד. "וגם אהבה", כמו שהוסיפה תמיד הרבנית קניבסקי כשסיפור החגב עלה ועלה בכל פעם שדיברנו עליו

ואת לא באת. את ראית את אבא ואמא מתאווים לילד, לעוד ילד, ולא באת. ראית את כולנו, בעלי התשובה של רעננה, מתחננים, ולא באת. רוצה את הכי יצירתי בתפילה שאמא ואני עשינו בתשובה?

אימהות בעלות תשובה, שכבר לא מזהים עליהן שהן כאלה. כולנו בכינו אותן הדמעות, כולנו אמרנו, כולל אני, אותן אמירות. "בזכותו הבן שלי תלמיד חכם", "בזכותו הבן שלי בן תורה אמיתי". לזכרו של הרב ישעיה אריה טוויאטו זצ"ל

כשאת מדברת עם אדם, עם אישה, עם חברה, זה דבר מופלא, עולם ומלואו. את מבינה דרכו דברים חשובים קודם כל על עצמך. זה תענוג שאני לא יודעת להסביר

אני פשוט חיה לי, אבל מתרגמת כל הזמן עניינים שמתרחשים בחיי לנושאי תשובה וחזרה, התקרבות והתחזקות. "ומלכותו בכל משלה". זה משעשע אותי ומשמח אותי, והופך לי את עבודת ה' לאמיתית כל כך

ואז, אחרי כמה ימים, הייתה עוד שיחה. הסתכלתי. ארבע שניות היא ארכה. השיחה השנייה הייתה חזקה פי כמה מכל האורך הארוך של השיחה המתלבטת הראשונה

מה זו בכלל התחושה הזו, שתיכף הפקק יגמר ונגיע "הביתה"? והאם באמת "ביתי הוא מבצרי" אצל כל אחד?

מה קורה כשמשהו נחרב, ואיך פונים מן החורבן אל הבנייה? אפרת ברזל בשיחה מרתקת עם סיגל ציוויאק ואסתי גרינפלד

אפרת ברזל משוחחת עם הסופרת הדסה קאלוש, שמחיה את מאורעות תרפ"ט בספר שמתפרש על פני ארבעה דורות