הפתח הזה הוא חלון, הוא אפשרות של אור ששמור לנו

שאלתי, ברור ששאלתי אותו, מאה פעם – מה גרם לו, לבעלי, לחזור בתשובה אחרי שנים שהוא לא רצה. מה גרם לו להשתנות, להאמין, מה היה גשרון העץ שהעביר אותו מהאדם האנטי דתי שהוא היה, לחרדי המאמין שהוא הפך להיות. הדרמה קווין שבתוכי אולי מצפה לפעמים למופעי ענק אישיותיים, אבל הוא, בשקט השמור לו, בשקט שלו השומר גם עלי, תמיד עונה לי את האמת היהודית הפשוטה שלו: "פתחתי לו פתח, זה הכל". והפתח הזה, המפורסם, שחז"ל מדברים עליו, "פתחו לי פתח כחודה של מחט...", ואז אוכל לפתוח בפניכם, אומר לנו ה', פתחי אולמות, עולמות של ידע, פתח סודי שהאדם בחד פעמיותו יכול, רק בעצמו, לפתוח לה' פתח אישיותי של כניסות ויציאות שיש בו בכל שלב בחיים, הכל. הוא אומר המון. הוא חלון, הוא אפשרות של אור, הוא כניסה של חומרים רוחניים חדשים אלינו, הוא ראשיתם של חיבורים, המיטיבים לגלות לנו בתור יהודים אוצרות השמורים רק לנו.

ביום העצמאות האחרון היינו בלונדון. הרצאה אחת והרבה קניות.

בבוקר, בדירה, היו לנו עם הקפה רגעי בהייה; החלון עם הריבועים בלבן, חלון חצי משושה, שלוש הכנפיים, שתיים שהולכות באלכסון ועוד צלע מרכזית מונחת ביישר, נו, הבטן הזאת שעושים באירופה בכלל, ובאנגליה בפרט, בחלונות של בתים. המבנה הזה יוצר הרגשה נפלאה של home. "איזה יופי החלון הזה עם הירוק בחוץ, והאוטובוסים האדומים שתי קומות, שעוברים כאן כל כמה רגעים. למה הם עושים כאן חלונות כאלה? למה בארץ לא עושים ככה?". שאל מישהו, ואני ניסיתי לענות. די בניחושים, אבל נראה לי שקלעתי. "אני חושבת שהסיבה המקורית היא כי אין פה הרבה אור, מזג האוויר אפור, וכדי לנצל עוד זוויות של שמש שתיכנס, אפשרו לה עוד אופציות כדי לחדור. חלון בקו ישר מכניס אור רק מכוון אחד". "וואלה", ענו לי כולם. "בארץ", הוסיף מישהו, "כבר היו מגדילים את האזור הכולל של החלון, עם הבליטות, סוגרים עוד קצת מכוון הצלעות ומיישרים כדי להרוויח עוד שטח 'בית'".

כשחזרנו לארץ, הרמתי את העיניים לחלון הישר הגדול שיש לנו בסלון. וואי, הוא מקסים. עלה בי פתע חיוך ענק שמתחייך לך ברגע שתובנה באה אליך. "איזה קטע", אמרתי לעצמי, "גם החלון שלנו בישראל היה פעם, לפני השיפוץ כאן, חלון חצי משושה, אנגלי כזה". הגנבתי מבט אל השכנים שלנו, שאצלם זה עוד ממש כך, כמו במקור שבנה הקבלן. אנחנו אלה שישרנו וביטלנו את החצי-משושה. מהחלון הישר הישראלי שפתחנו נכנס מלא אור, יותר אור מהאנגלי שהוא עצמו ניסה להיות פעם.

העתקות של תרבויות רבות ועיצובן יפות בטוח. חופשי אנחנו מעתיקים אותן כאן; בחלונות, בפרקטים, בבריקס אדומים או לבנים המצפים קירות.

בל לנו לשכוח שליהודים נכנס אור משלהם דרך הפתחים הייחודיים השמורים רק להם, אלה שנפתחים עבורם רק באמצעות מפתח הקסמים שפותח היכלות, כמו צופן סודי, רק ובתנאי, ברגע הזה שבו הם מחליטים.