גולשים כותבים

בתוך דקה נעלמו התיקים, אבל הנער לא אבד עשתונות, רדף אחרי הגנבים וכשתפס אותם – עשה מעשה מפתיע במיוחד

אין יהודי יכול לחשוב אם לאהוב את ה׳ או לא לאהוב, אלא חייב כל אדם כמצווה עליו לאהוב את ה׳

אז הנה אנחנו! מה, הוא לא רואה אותנו? זה בדיוק מה שאנחנו... יפות, חכמות, מסורות! רק לו אנו מחכות... אז למה הוא מושך את הזמן? מדוע איננו מתחייב כבר?

ידוע שהנשק שלנו הוא התפילה. התפילה היא תחילתה של אמונה. את מאמינה? תתפללי – תתקרבי

בעקבות הבחור מעוכב השידוך שמחפש את האישה בה פגע – סיפור מהכיוון השני, שפונה גם לאלה שהגיבו לו בחוסר רגישות

שלא רק נדע, אלא גם נרגיש, בחיקו של אב רגיש, עטופים ומוגנים, בזרועותיו של רחמן כל הרחמנים. שיר מיוחד לימי בין המצרים

סביב סביב ירושלים החדשה מתפתחת למעמקי האדמה ולגובה גורד שחק. דווקא כאן מתגלה החורבן, והנה לנו עוד פן היכול לחבר אותנו עם צער השכינה

אנחנו, אנשי שנות האלפיים, קצת קשה לנו להתחבר עם ט' באב. איך בכל זאת נמצא את המקום בתוכנו שמצטער בכנות ולא במליצות, ומתאבל על החורבן?

את מתגעגעת? נורא. רוצה לראות שטיח אדום, וכוס ברד וכביסה ריחנית? מאוד. מדמיינת וילון מתנפנף, וארוחת בריאות ושינה חלומית? מעוניינת לדעת שכל הציור כאן, הוא מציאות? כן. כלומר, כן. כלומר, לאאאאא - - - - -

היו כאלו שאמרו לי "לך אסור, לי מותר", או "זה אני עושה את זה, מה אכפת לך? זה עלי". אבל אני לא התפשרתי ולא וויתרתי. תמיד חישבתי את הלקוחות שלא יבואו מול עולם נצח שאני יכול להפסיד

אנחנו קטנות מדי כדי להרגיש את גודל השבר של עם שלם, אבל את עצמנו, אנחנו מרגישות היטב. ומשם אפשר להתחבר. להתחבר ולקחת כוח להמשיך להיאבק בחשכת הגלות

בשביל לראות שינוי, צריך גם לשנות את הדרך. אולי תהיה פה איזו בשורה

השעמום של החופש, הכולל שלושה שבועות מלאי אבלות, ובין הזמנים חסר מנוחה שמתזז אחריו - יוצר לנו בנפש סוג של כבדות לא מוסברת. אבל צריך לזכור, שלכל תקופה יש המסר המיוחד בשבילנו

רק לרגע נשארה הילדה ברכב – וזה הספיק בשביל כמעט-אסון שנמנע בניסי ניסים. אל תשאירו ילדים ברכב

הייתי משוכנעת שאני בסדר גמור מבחינת הלבוש שלי, ושמי שגורבת גרביים היא "מגזימנית"... הייתי בטוחה שזה מיותר, החמרה מיותרת, ושאין זו חובה הלכתית

לפעמים ילד בן שנתיים מלמד אותנו הגדולים להסתכל על ניסיונות היום יום מזווית אחרת. פתאום, גם ניסיון שנראה לנו גדול וקשה מקבל פרופורציה אחרת

מיהו המנצח ולמה התפקיד שלו חשוב כל כך? ואיך לקחתי את התפקיד הזה לחיים האישיים שלי?

כשטוביה (שם בדוי) חלם חלום מפורט ומדויק, הוא לא חשב שימצא במקום נידח בגרמניה בית קברות יהודי ובו קבר אחד מסוים, בדיוק כמו בחלום

כל כך יפה בעל שם טוב, כל כך מרגש! איך כולם באים לכאן, מתפללים ככה, חזק חזק, איך המעיינות שלך פורצים כאן, עוד ועוד. מי לא מכיר אותך, בעל שם טוב?

מרוב שהעולם "אוהב תורה", הוא כורך אותה עם נזקקות, כישלון ונחשלות

כשאנשים שאולים אותי מדוע חזרתי בתשובה אני עונה בקריצת עין שכל חיי רציתי לשנות את שמי בפועל מטל למרדכי

על שיעורי הנהיגה שלנו והטסטים החוזרים שאנחנו עוברים בחיים

לא משנה אם אתה דוחף או נדחף, אתה רוצה את הפנים. רשמים מל"ג בעומר תשע"ט

מיהו האדם שמצליח להתקרב הכי הרבה אל הבורא? בואו נלמד מן הצמחים

הגמרא מדברת על אסון של שריפה שעלול להיגרם כתוצאה מחילול שבת. והנה, אנחנו רואים זאת בעיניים

רשב"י ידע. ידע מה ומי עומד מאחורי הדברים הקשים או הקלים, המסובכים או הרכים. בואו נחזיר את היראה למקום הנכון שלה

השמים מסתכלים עלי בהבטה מחליפת צבעים שמתכהה מרגע לרגע. אני עדיין לא נרגעת. אני רוצה שהם יבטיחו לי

לא חוכמה להעביר ביקורת ולומר ש"לא טוב" מה שהזולת עושה. החוכמה היא להשתתף בהתייעצויות ולהציע הצעות קונקרטיות, שניתן להפיק מהן תועלת

נדהמתי מההרס, ואז ראיתי את נסי ה' ואת עוצמת אהבתו אלינו. לא כיפת ברזל נלחמת לנו, ה' נלחם לנו

שמואל לוגסי, הצלם של הידברות, הטעין את האופניים החשמליים שלו כמו בכל לילה – אלא שבאותו הלילה, קרה לו נס