גולשים כותבים

מאחורי החורבה הגרמנית מצאנו בית קברות יהודי. בדיוק כמו בחלום

כשטוביה (שם בדוי) חלם חלום מפורט ומדויק, הוא לא חשב שימצא במקום נידח בגרמניה בית קברות יהודי ובו קבר אחד מסוים, בדיוק כמו בחלום

| ט' סיון התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

מעשה זה ארע בהיותי במדינת גרמניה עבור השגחת כשרות על חלב – בד"ץ העדה החרדית, בעיר ניונסונד (Neuensund) שבמחוז שטרסבורג, יחד עם ידידי טוביה (שם בדוי), אברך ליטאי. המשגיחים במקום מגיעים אליו בזוגות, שניים בכל פעם, למשך שבועיים, וכך שהינו שנינו בעיר מזה מספר ימים.

ומעשה שהיה כך היה:

טוביה קם משנתו סהרורי מעט, ואמר לי שחלם חלום, אבל מרגיש שזה יותר מחלום, משהו אמיתי.

וכך סיפר: בחלומי, מישהו (נשמה) בא אלי ומבקשת שאגיד פרקי תהילים בקברו בי' באייר, יום היארצייט. הוא (הנשמה) לקח אותי, העביר אותי את פסי הרכבת - שאכן נמצאים סמוך אלינו, 5 דקות נסיעה מהמקום בו היינו - והראה לי כעין בניין בלי חלונות, והנשמה אמרה לי שהקבר נמצא מאחורי הבניין.

עד כאן החלום, שהיה ביום שני, ח' באייר תשע"ט.

טוביה הוסיף שאין לו מושג איפה יש כאן קברים ומה זה הבניין ומי זה היה, שום דבר, ובכלל, מתי יוצא י' באייר? הבטנו בתאריך והבנו שמדובר בסך הכל בעוד יומיים.

כעבור יומיים סיכמנו על שעה, ויצאנו ברכבנו אל הלא נודע...

עוברים את פסי הרכבת, טוביה אומר (בהתרגשות מוסתרת ובלחץ) "כן, כאן עברנו, והמשכנו שמה לרחוב הזה". הוא מסתכל לכל הכיוונים, ולפתע, כעבור דקת נסיעה, הוא מצביע בהחלטיות: "כן, הנה, זה הבניין". זו היתה חורבה בגובה 2 או 3 קומות. החלונות כולם היו שבורים לגמרי, אפילו בלי מסגרת, ובפנים חלל אחד גדול עם אשפה וכדומה. זה מה שראינו מהכביש (חורבות כאלו קצת מצויות בגרמניה המזרחית, אולי מימות הקומוניזם).

עוצרים את הרכב ויוצאים. טוביה אחוז שרעפים ואומר שוב ושוב "כן, זה היה הבניין, הנה, החלונות אינם". נכנסים לשביל דשא ומגיעים מסביב לבניין, ולא, אין כלום, רק דשא והזנחה. מבין החורים בקירות המבנה-החורבה אפשר היה לראות פשוט חלל פתוח. מסתכלים מצד אחד – ורואים את הצד השני. אין שום דבר בפנים.

עצרנו את הרכב ונכנסנו, והגענו גם אל מאחורי הבניין. וגם שם לא ראינו כלום, ממש כלום.

ופתאום! פתאום אנו מעיפים מבט אחורנית, ורואים שאחרי השביל שלנו יש עוד שביל, ושהוא מוביל לכמה מצבות. לא ידענו אם המצבות הן של גויים או של יהודים, הרי זה בית קברות בגרמניה... אנו מיד יוצאים ונכנסים לשביל הזה - ורואים שבהמשך יש שער סגור מעץ, שיש עליו ציור מגן דוד. קברם של יהודים (מעניין, באמצע שום מקום, קברים של יהודים!). על שער העץ היה שלט של העירייה המקומית, שמספר על ההיסטוריה של בית הקברות, ובעצם של הקהילה היהודית. הכיתוב בגרמנית אמר שהקהילה היהודית שם התחילה בשנת 1600, והיו בה 7 משפחות בלבד. אחר כך הקהילה גדלה ל-14 משפחות, וכן הלאה. העירייה תלתה את השלט ככל הנראה בשנת 1995, לפי מה שהיה כתוב שם, וגם תחזקה את בית הקברות הקטן.

אנחנו מתקרבים, והנה השער לא נעול. נכנסים.

וכך היה המקום: שטח של 15 על 15 מטר, כולו ירוק. באמצע יש גבעה, כ-2 רחבה, ומסביב כ-20 מצבות, פונות כולן לכיוון ירושלים, כך הבחין טוביה, כנראה שכך המנהג.

לפני שנכנסנו, טוביה אומר לי כמהורהר: "נדמה לי שהוא אמר שקוראים לו אליעזר". עוד הוסיף: "היה כזה מין כד על המצבה".

התחלנו, במתח עצום, לקרוא את הכתוב על המצבות: "פ"נ יהודה בן ינטא" וכו', כול שמות יהודיים, וכולם מסביבות שנת תרפ"ז-תרפ"ח, 1928. ואז טוביה אומר לי: "הנה, תראה, כד!" (היה חרוט ציור של כד בראש המצבה).

וכעת לעיקר העניין! מה התאריך שכתוב על המצבה?

וכך בערך כתוב על המצבה:

פ"נ הר' אליעזר ליפמן ב"ר יחיאל מיכל סגל... נפטר ביום י' באייר תקע"ו...!!! (לפני 203 שנים). לפי הכיתוב על המצבה, נראה שהיה מדובר באדם צדיק וישר דרך. לאחר שהתאוששנו מעט, אמרתי לטוביה: "בוא נלמד משניות", אך אז הוא אמר לי: "לא, הוא אמר לי להגיד כמה פרקי תהילים". ראו עד כמה החלום היה ברור ונהיר לו.

זכינו.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (14 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים