מיטל דאודי בוארון

עמדתי באמצע רחבת ריקודים ולא הבנתי מה אני עושה שם, באמצע החול הזה

הרגשתי לא שייכת לשם. אני מרגישה שניצלתי שנייה לפני שהתעטפתי בעוד קליפה של חילוניות. חזרתי הביתה, והבטחתי לעצמי שזו הפעם האחרונה. עד אז חשבתי שלשמור שבת זה חנק, שזה לשבת בבית ולהסתכל על הקירות עד שתצא השבת. עד שגיליתי באמת מהו עונג השבת

(צילום: shutterstock)
אא

"יש לי יום חופש אחד בשבוע, איך אני יכול שלא ללכת לטייל ביום הזה? לא להנות ממנו?", אמרו לי לא מעט אנשים, לא מעט פעמים... משפט שאני בעצמי אמרתי במשך שנים ארוכות בהן לא שמרתי את השבת.

את השבת התחלתי לשמור עוד לפני שחזרתי בתשובה. זאת הייתה החלטה שהגיעה לאחר בילוי אחד של שישי בערב, בו עמדתי באמצע רחבת ריקודים ולא הבנתי מה אני עושה שם, באמצע החול הזה, ברגעי קודש שכאלה. הרגשתי לא שייכת לשם. אני מרגישה שניצלתי שנייה לפני שהתעטפתי בעוד קליפה של חילוניות. חזרתי הביתה, והבטחתי לעצמי שזו הפעם האחרונה, וכך היה. יש משהו קסום בשבת, שקשה להסביר אותו לפני שמרגישים אותו. גם אני חשבתי שלשמור שבת זה חנק, שזה לשבת בבית ולהסתכל על הקירות עד שתצא השבת, שזה לחכות כל השבוע ליום אחד של חופש ואז "לבזבז" אותו על ריק. עד שגיליתי באמת מהו עונג השבת.

איש אחד הולך על חוף הים כשעל גבו בקבוקים עם 50 ליטרים של מים שעליו להעביר מנקודה א' לנקודה ב' פעם בשבוע, כל שבוע. כבד לו, קשה לו, אבל הוא בכל זאת מצליח ללכת איתם. זה לא נוח, זה לא נעים, אבל אפשרי. הוא יודע שהוא הולך לקבל על זה שכר, אז הוא עושה, על אף הקושי, את מה שהוא יכול. חבר שלו לובש חליפת צלילה מושקעת, מתאבזר בכל מה שנחוץ לצורך הצלילה ונכנס למים. והנה הוא מתקדם מטה-מטה לעומק, בזמן שהוא מחובר לאוזניה בעזרתה הוא משוחח עם החבר שלו, אותו חבר שהולך עם 50 ליטרים של מים על הגב בחוף הים. כשהוא מגיע לעומק של 10 מטר מתחת לפני הים, שואל האיש את חברו הצוללן: "מה, לא קשה לך? כ"כ הרבה מים מעליך!" אומר לו הצוללן: "לא מרגיש דבר, אחי, ואתה?" "לי כבד", עונה החבר ומוסיף "אבל אני בסדר... רק מחכה שזה ייגמר". ממשיך הצוללן לרדת עוד ועוד מטה. מגיע לעומק בלתי יאמן והחבר שלו שואל אותו: "איך זה הגיוני?! מיליוני ליטרים של מים מעליך ואתה לא מרגיש דבר.. ואני עם  50ליטרים בלבד וכ"כ קשה לי!".

"איזה קשה, אחי... אני נהנה מכל רגע... מעולם לא ידעתי שקיים כזה יופי בעולם!".

המשל בא להסביר לנו את ההבדל בין לקיחת חלק מהמצוות של שמירת שבת, לעומת שמירת השבת כהלכתה. התורה שלנו משולה למים. ככל שתיכנס יותר לעומק, יהיה לך קל יותר להחזיק אותה, לשחות לתוכה, עד כדי כך שהיא תהפוך להיות אושר עילאי ולא מעמסה על גבך. כששומרים שבת כהלכתה, מרגישים באמת מהו עונג השבת, מגלים יופי שלא ידענו שקיים בעולם. פתאום השבת "זורמת" לך בכיף... ולא כפי שאתה מרגיש כשאתה שומר על חלק מהמצוות בלבד, ממש כמו הבחור שסחב את 50 הליטרים של מים על גבו, מים שמשולים לחלק ממצוות השבת. הוא רק מחכה שזה ייגמר, כמו שאתה מחכה שהשבת תצא. אני יודעת, הייתי שם. עד לפני 4 שנים לא ידעתי מהו עונג שבת, על אף שלא הדלקתי אש, גם לא נסעתי, "רק" ראיתי טלוויזיה, וחיכיתי שהשבת תצא. אבל זה לא "רק" טלוויזיה, זה הדבר שהרחיק אותי מלהרגיש מה זה עונג שבת אמיתי.

(צילום: shutterstock)

ה' נותן לנו 7 ימים בשבוע, הכיצד נוכל לסרב להעניק לו יום אחד? והאמת, שאנחנו אלה המרוויחים מאותו יום, כי עונג שבת הוא העונג העצום ביותר אותו יכולה להרגיש הנשמה. לא קיימת הנאה בעולם הזה שיכולה להשתוות לעונג אותו אדם חש כשהוא שומר שבת כהלכתה מתוך הכרת קיומו, טובו וגדולתו של זה שאמר והיה העולם.

אנו חיים בעולם בו אדם מדמה כי כל הצלחותיו מושפעות באופן ישיר ממעשיו ומהשתדלותו, כשבעצם, התורה מלמדת אותנו מציאות שונה בתכלית. כל הצלחותינו, גם מבחינה גשמית וגם מבחינה רוחנית, הן תוצאה ישירה של ברכה משמיים, של התגלות רצונו של השם, של השגחתו הפרטית – ושום דבר אחר. אנחנו חיים בעולם בו הזמן דורס ושוחק כל פיסת אור, עולם של מרדף אינסופי, עולם של העדר מנוחה. העולם הזה הוא עולם תעתועים אדיר ממדים, שעלול לכבות את כל האורות תחת אימת הצרכים, המטלות, הדאגות, אשר צילה מרחף מעלינו בכל זמן נתון.

אז לאחר 6 ימים של תשישות מסיבית, השם שם את ידו על השבת, ואמר: "די". מגיעה המלכה, ובחיוכה המאיר מסירה מעל פנינו את כל אבק הקושי והעייפות. למשך 25 שעות הזמן עוצר מלכת, כל הדאגות והטרחה נעלמות כלא היו, מתעוררים להם יצוריי כפיו של הבורא יתברך ונזכרים במקור חיותם, חושקים ומתאווים לחיי עולמים, נזכרים מהיכן מגיעה הברכה באמת, נזכרים כי השפע בפרנסה אינו קשור כלל למספר שעות העבודה בשבוע, אלא דווקא לשבת עצמה... אדם ששומר שבת, מובטח לו כי ברכתה תחול על כל ימות השבוע האחרים, היא-היא מקור הברכה.

אל לנו לחשוב שאנו עובדים כל השבוע כדי להנות מהשבת. ההיפך הוא הנכון, אנו שומרים את השבת כדי להנות מברכתה במשך כל ימות השבוע. כתוב בספרים הקדושים כי כל מה שאדם קונה לכבוד שבת קודש, קונה בהלוואה מאת השם יתברך ומובטח לו כי כסף זה יוחזר לו! עושה קניות לשבת? אל תחשוב פעמיים, תקנה בלי חשבון את העוגות הכי טעימות, את האוכל שאתה הכי אוהב, את הבגדים הכי איכותיים – לכבוד שבת קודש לא חוסכים, רק מרוויחים!

אך כדי לתת לברכה להיכנס, עלינו לתת לה מקום בתוכנו, להתנתק מעולם התעתועים הזה, לנתק כל קשר לכל דברי החול, להאזין לאותה מוסיקה נעימה של עולם הנצח, להתענג מעונג שבת שהוא מעין גן עדן בעולם הזה, להידמות לאחד והיחיד שאנו שואפים להידבק בתכונותיו הפלאיות, זה שאינו זקוק למעשים – מלך מלכי המלכים.      


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.5 (72 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים