טורים אישיים - כללי

"כשאתה חושב שאתה לא מושגח, תמיד יש מי שאשם", אומרת ורון. "שום דבר לא באמת בידיים שלנו". צפו

יותר ויותר דמויות במגזר הכללי מבינות את מה שגדולי ישראל כבר הבינו לפני חמישה שבועות, כאשר נתנו הוראה חד משמעית לפתוח את תלמודי התורה. האמת חייבת להיאמר: הצעד שעליו הורו עם פתיחת המוסדות מוכיח את עצמו. הוא היה מתבקש, מחויב המציאות

"איזו הקלה גדולה זו שיש לבורא תמיד שליחים" אומרת ורון, "על האמת הפנימית אסור לנו לוותר". צפו

זהו ציר אנכי, בו כל בני האדם נמצאים על סולם אחד, כל אחד בשלב ובגובה אחר ועל כל שלב יש מקום רק לאחד, יוצא שכל מי שלא בשלב שלי - נמצא גבוה יותר או נמוך יותר ממני. אפשר גם אחרת

"את יודעת? עכשיו כשאנחנו מדברות, אני פתאום מבינה כמה שינויים עברתי מהטיפול ההוא. המון דברים השתנו מאז לטובה. איך שכחתי? יוווו. אני מה זה מתנצלת!"

שאלתי את אחת ממכרותי, שחצתה את גיל השבעים ועוברת לכיוון שמונים, איזה סוג של שינויים הוא מרגישה בעצמה. את התשובות כדאי לכן לתרגל כבר עכשיו

"השם יתברך מדבר אלינו, מנער אותנו ואנחנו מביטים וחושבים שזה רק אבק": הרב שמואל ברוך גנוט במילים נוגעות ללבבות

בשנים האחרונות אני מכילה יותר ויותר את העבר שלי, ורואה אותו באופן אחר לחלוטין. החלקים היפים שאבדו לי קמו לתחיה, והחלקים הכואבים קיבלו פרשנות חדשה

איך יוצרים חוויה חיובית – ברובד הרוחני, הפיזי, המקצועי? כך יוצרים שינוי חשיבתי

חוה שמילוביץ מלמדת איך להתחיל את השנה בצורה נכונה, ולבנות לעצמנו זמן פרטי ומחזק

כאמא, את לא יכולה לדעת מה מבין הדברים שאת אומרת או עושה באמת משפיע על הילדים שלך. את גם לא יכולה לדעת איזה רגע של מאמץ ייחרט בזיכרונם. האם על הזיכרונות של עצמנו אנחנו כן יכולים לשלוט?

"את דעותיהם של מי נכבד, אם לא את של רבנינו? ואבוי לנו אם נגיע למצב בו ניאלץ לכפות עליהם להתבטא בדרך כזו או אחרת". מיכל אריאלי בטור נוקב עקב הקריאה לפטר את הרב יצחק יוסף מתפקידו

דנה ורון מספרת על יהודה בארקן: "איש שהחליט להיות בעל תשובה, איש שמתחיל מהתחלה". צפו

חוה שמילוביץ בראיון אצל ד"ר אסתי לב על התשובה בגיל צעיר, על העבודה הפנימית ועל בנייה של חוזק פנימי בעצמנו ובאחרים. צפו

"באמצע כל הקושי הכרוך בסרטן, קיבלתי זריקת אהבה של אלוקים. תזכורת לכך שהוא תמיד לצדי, גם אם זה לא נראה כך בעיניי האנושיות". רבקה קונווי בסיפור אישי מעורר השראה

בתוך הקלחת, קורה שאמא מאבדת החוש האימהי הבסיסי, להשקיע ולתת את הזמן לדברים של "בזבוז זמן" - ולהרגיש טוב עם זה

מידי יום, לא משנה כמה שהוא עמוס וגדוש ומלא ואינסופי ממש, אני מקיימת באהבה ובשמחה, מתוך בחירה מלאה, את הציווי של הפרשה המופלאה של השבוע: "בני לך תיבה והינצלי מהמבול"

כשהיו שואלים אותי מה שלומי, פחדתי לענות "ברוך השם", כדי שלא יחשדו שאני מתחזקת. היום אני מבינה בדיוק על מה יש לי להודות

במקום לשבת ולצפות "לחזור לשגרה", דבר שמעורר חרדה, תסכול, עצב, כעס והרבה חוסר אונים, אני מזמינה את כולנו לקבל את המציאות במקום להתווכח איתה, ולבנות שגרת קורונה

חוה שמילוביץ בשיחת הכנה לחודש חשוון – לאחר חודש של חגים, נכנסים לשגרה, אבל כדאי לקחת אליה את הקדושה והאור של חגי תשרי

את פותחת בהתנהגותך, כאֵם לילדים, צינורות של רחמי שמים ושל הנהגה רחמנית כלפי כל עמ"י, גם במצבים בהם אנו כביכול מטריחים ומעייפים את הקב"ה

רבים התרגשו למראה צילום מספר עתיק – כביכול - בוא מתנבא מחבר הספר שמוצג כאילו יצא לאור לפני שנים רבות, על מגפת הקורונה ועל הישועה הגדולה שתבוא בשמיני עצרת. האם מדובר בנבואה אמינה או בזיוף ליצני?

"כשגמזו אומר לכם ש-40% מהנדבקים חרדים, הוא לא מגלה לכם שהם אחוז הנבדקים הכי גבוה", אומרת ורון. "לא מגיע לרוב השקט והעדין לקבל את כמות הרפש והשנאה שהוא חוטף על בסיס יום-יומי". צפו

כל אחד מפזר חכמתו, ואין סייג. רק דוהרים ומתכהים עוד ועוד, כשעוד רגע ממש תקפוץ עלינו מאחור השמחה על הדבר היחיד שמציל את העולם: התורה

בפוסט הזה אני מבקשת לסגור שנה ולפתוח אחת חדשה ב-2 המילים הכי חשובות שיש: תודה וסליחה. וגם: על כוחו של טיפול

שכן אחד סחב שטיח, שנראה כי אפילו ה'אלטע זאכן' התייאש מלמכור אותו; הכיסאות נראו ככאלה שאפילו הוא לא ניסה למכור; רצפת החצר הגיבה בהפתעה לאורחים החדשים; והמאורר נראה שלא בדיוק השתכנע, שפשוט המקום חם מאוד

הימים הנוראים מביאים עימם ניחוחות של תשובה, בירור והתכנסות - מי כפויה, ומי וולונטארית. והרי היתה זו שנה קצת שנויה והרבה במחלוקת. העולם התכסה לרוב בדידות

מה זו בדיוק מדרשה לבעלות תשובה? איך זה נראה ומרגיש? ומה מסגרת שכזו מסוגלת לתרום? קבלו הצצה פרטית לחווייתי האישית - החששות וסימני השאלה, המעבר עצמו, התחושות והאוצר הגדול עמו יצאתי

אני זועק ואומר, אל נא אחי תרעו. אנחנו נמצאים כעת בסגר שהוא שנוי במחלוקת זה אומר בכה וזה אומר בכה, אבל הספינה כבר נמצאת בלב הים, והיא מטלטלת. אל תטביעו אותה

מה ההבדל בין טיפול נפשי רגיל לטיפול יהודי, המשלב את החיבור לבורא עולם? חוה שמילוביץ מסבירה