שבועות
חג השבועות – כל המידע על החג, זמני כניסה ויציאה, מנהגים והלכות חשובות
חג השבועות תשפ"ה 2025 מתחיל ביום ראשון ה' סיון, 1.6, קודם שקיעת החמה, ונמשך לאורך כל יום שני ו' סיון, 2.6 עד צאת הכוכבים. לכל הפרטים, המנהגים וההלכות - היכנסו
- הידברות
- פורסם י"ג אייר התשפ"ה |עודכן
זמני כניסת השבתחג השבועות תשפ"ה 2025 מתחיל ביום ראשון ה' סיון, 1.6, קודם שקיעת החמה, ונמשך לאורך כל יום שני ו' סיון, 2.6 עד צאת הכוכבים.
שבועות הוא חג בלי תאריך. התורה מורה לנו שיש לחגוג את חג השבועות בתום חמישים יום מ"מחרת השבת" (המתייחס ליום טוב ראשון של פסח), אך אינה מציינת תאריך מדויק. תקופת ספירת העומר, המתפרשת על פני שבעה שבועות שלמים החל מחג הפסח, מגיעה לשיאה בחג השבועות. החג קיבל את שמו בדיוק בשל אותם שבעה שבועות המובילים למעמד הנשגב של מתן תורה בהר סיני.
לחג השבועות מכונה גם: חג הביכורים, חג הקציר, חג מתן תורה, הקהל ועצרת.
הלכות חג שבועות: להורדת חוברת "בהלכה ובאגדה" בחינם, לחצו כאן.
מהות חג השבועות
לפני כ-3,300 שנה, לאחר שעם ישראל יצא בליל פסח ממצרים, הוא פתח במסעו אל עבר מדבר סיני. שם, בלב המדבר, זכתה האומה הישראלית כולה – המונה כשלושה מיליון נפש, ובהם גברים, נשים וילדים – להיות עדה במו עיניה למעמד קבלת התורה.
עם ישראל אינו חווה את קבלת התורה רק כאירוע היסטורי חד-פעמי בהר סיני, אלא זוכה להתחדשות של מתן תורה בכל שנה מחדש.
מדי חג שבועות אנו שבים ומתעלים לאותה דרגת קדושה זמנית בדיוק שחוו אבותינו בעת שקיבלו את התורה. אם כן, בשבועות עלינו לחזור ולקבל את התורה ממש, כי זמן מתן תורה הוא גם עבורנו.
התורה הוענקה לעם ישראל במהלך תקופת שהייתם במדבר סיני – בפרק הזמן של ארבעים השנים שבין יציאתם ממצרים לכניסתם לארץ ישראל. מעמד מתן תורה התקיים במדבר, משה עלה להר בזמן ששאר העם שהו במדבר - שם הוא למד ישירות מפי הקדוש ברוך הוא את התורה על כל היבטיה ודקדוקיה.
לאורך ארבעים שנות הנדודים במדבר – עד ליום מותו, הוא העביר לבני ישראל את מכלול התורה שנמסרה לו. חלק מהתורה הבורא ציווה עליו לכתוב – וזו התורה שבכתב, וחלק מהתורה הבורא ציווה לא לכתוב אלא להעביר בעל פה מדור לדור, וזו תורה שבעל פה.
מצוות חג השבועות
להלכות חג השבועות, לחצו כאן.
חג השבועות הרי הוא חגה של התורה כולה, כיוון שאין לו מצוות המיוחדות לו לבדו, כגון מצה בפסח וסוכה וארבעת המינים בסוכות. זאת משום שלמעשה כל מילה ומילה בתורה קשורה באופן מהותי לחג מתן תורתנו. מסיבה זו התפתח המנהג בקרב עם ישראל להגות במהלך לילה זה בכל חלקי התורה, בהתייחדם עמה באהבה, והכנה ביראת כבוד לקראת הרגעים המרוממים והנשגבים של קריאת מעמד קבלת התורה בתום תפילת השחר.
בתקופת בית המקדש, מוקד החג היה הקרבת קורבן שתי הלחם שהוכן מהחיטה החדשה. כמו כן, בזמן שבית המקדש היה קיים, חג השבועות סימן את פתיחת עונת הבאת הביכורים, טקס שכלל עלייה לרגל אל מקום המקדש, ובמהלכו הביע העם את הכרת תודתו לה' על הארץ שהוענקה לו, תוך הבאת ראשית פרי אדמתם למשכן ולבית המקדש.
מצוה מהתורה לתת צדקה בערב החג לשמח העניים.
לסגולתו המפורסמת של רבי חיים פלאג'י בערב שבועות, לחצו כאן.
אל תחמיצו: אלו הסגולות הטמונות בחג השבועות, לחצו כאן.
מנהגי חג השבועות
לימוד תורה במשך ליל החג במלואו, או לכל הפחות בחלק מהלילה או במהלך שעות היום.
סגולת הלימוד בליל שבועות: מיטב הסרטונים שיתנו לכם חשק להשקיע
10 עובדות מרגשות על שכרו של הלומד בליל שבועות - היכנסו.
קריאת מגילת רות לאחר תפילת שחרית. לקריאה, לחצו כאן.
- אמירת פרקי תהילים, לציון העובדה שיום פטירתו של דוד המלך חל בחג השבועות.
- אמירת תיקון ליל שבועות, להרחבה, לחצו כאן.
- קישוט בתי הכנסת בענפים ובפרחים.
- אכילת מאכלי חלב ודבש. להרחבה אודות המנהג, לחצו כאן.
אמירת פיוטי אזהרות / אקדמות – לפי המנהג.
אזהרות - מדובר בפיוטים שחוברו עבור חג השבועות והם מפרטים את תרי"ג מצוות התורה בחריזה ובשורות קצובות, לחצו כאן.
אקדמות - פיוט מיוחד הנאמר קודם קריאת התורה בחג השבועות, ובו מתואר שבח ישראל, המרוממים יותר ממלאכי השרת,לחצו כאן.
קבלות לחג השבועות
הרב יחזקאל לוינשטיין זצ"ל יעץ ליהודי שלא זכה לילדים, לקבל על עצמו קבלה טובה על עצמו, והסביר: "בשעה שאדם מקבל על עצמו 'קבלה טובה' הרי הוא נעשה כבן אדם חדש, ואף אם נגזרה גזירה על אדם פלוני - הרי על האדם החדש לא נגזרה גזירה".
10 עובדות על חשיבותה של קבלה טובה בחג השבועות, כולל רעיונות לקבלות - היכנסו.




