הזכות הגדולה של לימוד בליל שבועות, והחשיבות בחידושים

מעלת הלימוד בליל שבועות היא נשגבה, וכ"ד ספרי התנ"ך שאנו קוראים בתחילת הלילה מקשטים את הכלה, היינו את השכינה הקדושה, בכ"ד תכשיטים, והם כנגד כ"ד צירופי שמות אדנו"ת. וכל העוסק בלימוד בלילה זה – זוכה לשבעים ברכות מה' יתברך, ויהיה בטוח שבאותה שנה לא יפגע בו חלילה שום נזק, ויחולו על ראשו עוד ברכות גדולות, וכמובא בזוהר הקדוש ובדברי רבנו האריז"ל (שער הכוונות).

חשיבות לימוד התורה בלילה זה גדולה מאוד, עד שאמר החת"ם סופר, שמי שיעלה בידו בלילה זה להתמיד בתורה הקדושה בכל רגע ורגע, יזכה לראות את פניו של אליהו הנביא בהקיץ. ומסופר על המקובל הגאון רבי חיים יהודה ליב אויערבאך, ראש ישיבת "שער השמים", שהלך בחג השבועות לאחר תפילת נץ החמה אל ביתו של הגה"צ רבי משה יוסף הופמן זצ"ל, הדיין מפאפא, לברכו בברכת החג. כאשר נכנס לביתו, היה נדמה לו משום מה כי פני הדיין מפאפא מאירים באור מיוחד, בשונה מכל יום. שאל הרב אויערבאך את הדיין לפשר הדבר, וענה לו: "באמת שלא הייתי מספר, אך אם כבר ראית, אספר לך". וכה אמר: "בצעירותי למדתי בישיבת פרשבורג אצל הגאון בעל ה'כתב סופר', וקבלתי ממנו קבלה בשם אביו, הגאון בעל ה'חת"ם סופר', שכל הלומד בליל שבועות ברצף כל הלילה ללא היסח הדעת, זוכה לגילוי אליהו זכור לטוב. וכל ימי הצטערתי לזכות לדבר זה, ולא עלתה בידי. והלילה הזה התיישבתי ללמוד, ולפתע בא אדם בעל הדרת פנים, ותירץ לי קושיה שנתקשיתי בה זמן רב בדברי הזוהר הקדוש. עצמתי עיני להתבונן אם הדברים מתיישבים כהלכתם, והנה כפתור ופרח. פקחתי עיני להודות לאותו אדם שהאיר את עיני, אך הלה נעלם. הבטתי בשעוני וראיתי שהגיע זמן תפילה, והבנתי שזכיתי ל'תצליחנו על ידו בתורה'".

כיצד נכתב השם "דוד"?

השם דוד, כשמוזכר בנביאים, נכתב "דוד" [פרט לכ"ג פעמים], אך כשהוזכר שמו בספר דברי הימים, המשבח את מלכי יהודה, נכתב אך ורק בתוספת האות יו"ד, כך: "דויד". מדוע? דוד המלך, שהוא כנגד ספירת המלכות, שהיא השכינה הקדושה, נכתב בתוספת יו"ד, שעולה הגימטרייה כ"ד, כנגד כ"ד קישוטי הכלה, לרמז שהוא שייך למידת המלכות.

בעצרת נידונים על פירות האילן (משנה ר"ה ט"ז, א'). התורה נקראת "עץ חיים", ובחג זה נגזר על האדם כמה חידושים יחדש בשנה זו בתורה הקדושה (שפת אמת). וכתב הגר"ח פלאג'י שישתדל לחדש חידושי תורה בחג הקדוש הזה, כי הוא סימנא טבא לכל השנה. ואם אינו יכול לחדש – לפחות ילמד או ישמע איזה חידוש אשר לא ידעו מקודם.