3 סיפורים מטלטלים על מתיקות התורה

האם אי פעם תהיתם כיצד הצליחו אבותינו לצעוק "נעשה ונשמע" פה אחד, מבלי להתייעץ אפילו לרגע? התשובה לשאלה הזו מסתתרת בניסוי מתוק במיוחד שערך אחד מגדולי הדור, והיא קשורה באופן מפתיע לחקירה בעינויים קשים שעבר הרב יחזקאל אברמסקי במחנות העבודה הקפואים ברוסיה.

 לקראת חג השבועות, אספנו עבורכם 3 סיפורים מדהימים על מתיקות התורה, שמבהירים למה כולם רוקדים בלילה הזה, ואיך קול אחד מהר סיני ממשיך להדהד ולנצח את כל פגעי הזמן.

1. שמעתי כבר קולות רמים יותר מאלו

הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל היה כלוא בסיביר. במהלך החקירות והעינויים שעבר שם, הסתער לעברו איש הג.פ.או. בקולי קולות, אך הרב אברמסקי נותר בשלוותו.

מנוחת הנפש של הרב הוציאה את החוקר מכליו. כיצד ייתכן ששאגותיו לא עושות כל רושם על האסיר?!

השיב לו הרב אברמסקי בניחותא, שכבר שמע קולות רמים יותר מאלו, ועל כן אינו מתפעל מצעקותיו. התפלא החוקר: "מתי?! מי מהחוקרים כאן מסוגל לצעוק יותר ממני?!"

"התכוונתי לקולות ששמעו אוזנינו בהר סיני, את קול ה' מדבר אלינו מתוך האש וקורא בעוז: 'אנוכי ה' אלוקיך'. הקולות ההם משתיקים בקרבי כל קול אחר", השיב הרב קנייבסקי.

האם אתם מכירים כבר את האוניברסיטה של התורה?

2. על סוכריה לא צריך לשאול

הרב יעקב קמינצקי זצ"ל השתתף במסיבת בר מצווה שנערכה לנכדו יחד עם בני כיתתו בתלמוד תורה. במהלך הדברים שנשא, פנה הרב קמינצקי לתלמידים ושאלם: "אינני מבין כיצד זה שהקב"ה שואל את בני ישראל האם מוכנים הם לקבל את התורה, וכולם עונים ואומרים כאחד 'נעשה ונשמע', וכי מנין ידע כל אחד מהם שגם שאר בני ישראל חוץ ממנו מעוניינים בתורה וחפצים לקבלה, הרי הם לא שאלו ולא התייעצו זה עם זה לפני כן? וראוי היה שיאמר כל אחד מהם 'אעשה ואשמע' בלשון יחיד, ולא 'נעשה ונשמע' בלשון רבים?!"

הרב קמינצקי המתין לתשובה מספקת, וכאשר היא לא הגיעה – הוציא סוכריה מכיסו, ושאל את התלמידים: "האם אתם רוצים את הסוכריה?", וכולם יחד ענו ואמרו: "כן, אנחנו רוצים".

הרב חייך, ואמר בחיבה: "מדוע כל אחד מכם אומר 'אנחנו רוצים', ומדבר בשמו ובשם חבריו, וכי שאלתם זה את זה והתייעצתם על כך לפני כן?!… אלא מה", הוסיף במתיקות: "על סוכריה לא צריך לשאול ולהתייעץ, כולם רוצים סוכריה. זה מתוק, זה טוב, וזה טעים, ואין מי שלא רוצה סוכריה, בוודאי לא ילד…

"בדיוק כך הם הדברים לגבי קבלת התורה. התורה מתוקה כל כך, ועל כן לכל אחד ואחד מבני ישראל לא היה ספק שלא רק הוא אלא כולם ללא יוצא מן הכלל חושקים ומשתוקקים לקבל את התורה"...

3. בחתונה שלך אתה רוצה שירקדו?

בבתי כנסת וישיבות רבות נהוג לרקוד בליל שבועות אחר תפילת החג, או לפני תפילת שחרית. כך היה נהוג בישיבת קול תורה. פעם ניגש אחד התלמידים ושאל את ראש הישיבה, הרב שלמה זלמן אוירבך: "איך מותר לרקוד ביום טוב, הרי מבואר בשולחן ערוך (של"ט, ג') שאין לרקוד בשבת ויום טוב?!"

השיבו הרב אוירבך בדרכו הייחודית: "בחתונה שלך אתה רוצה שירקדו? גם הקב"ה רוצה שירקדו ביום הנישואין שלו, שהוא יום קבלת התורה. הריקוד בשבועות  הוא ריקוד מצווה, שמותר בשבת ויום טוב".

חשיפה: איזו מצווה הכי בונה את העולם הרוחני של האדם?

מתוך "מדשן ביתך", באדיבות אתר "דרשו"