category

שבועות

אל תחמיצו: אלו הסגולות הטמונות בחג השבועות

סגולות לרפואה, לפרנסה, לזרע של קיימא, ולכפרת עוונות, ומהם הרגעים הגדולים ביותר בחג השבועות?

שתף במייל
| כ"ד אייר התשפ"ב |
(אמנית הנייר: רבקה גדג’)
whatsapp
אא

חג השבועות הוא יום גדול מאוד, מושפע בסגולות נדירות.

על גדולתו של היום מובא בתלמוד הירושלמי (ראש השנה פ"ד, ה"ח): "אמר להם הקב"ה, מכיוון שקיבלתם עליכם עול תורה, מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם". בפירוש "קרבן העדה" מובא שבכל שנה בחג השבועות אנו כביכול עומדים שוב לפני הר סיני ומקבלים את התורה מחדש.

בילקוט שמעוני (יתרו סי' רע"א): "אמר הקב"ה לישראל, 'בני, היו קוראין את הפרשה הזו בכל שנה, ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדים לפני הר סיני ומקבלין את התורה'". כלומר: הביאה להר סיני לא היתה חד פעמית, אלא בכל שנה ושנה זוכים אנו שוב להגיע למעמד הגדול של קבלת התורה. עם ישראל לא קיבלו את התורה בהר סיני בלבד, אלא בכל שנה ושנה מקבלים אנו שוב את התורה, וכדברי הרמח"ל (דרך ה' ח"ד פ"ז), שאותה הארה שהייתה לאבותינו יורדת ומשפיעה גם עלינו.

 

הסגולות הטמונות בחג השבועות

1. סגולה לרפואה – בעת קריאת התורה של עשרת הדיברות מושפע על העולם שפע עצום, כשם שהושפע על העולם לפני כ-3,300 שנה, בעת מתן תורה בהר סיני. כשם שבעת מתן תורה, נרפאו כל החולים, כך בכל שנה ושנה ניתן לזכות לישועות ורפואות, גם למחלות שבדרך הטבע אין להן תרופה.

כה מובא בליקוטי מוהר"ן (ח"א סי' רס"ז): "שבועות הוא רפואה להריאה כי ה' כנפי ריאה כנגד ה' חומשי תורה (תיקון כ"ה) ובשבועות יכולין לקבל חיות חדש".

2. סגולה לבנים - קריאת פרשת אמור בחג השבועות היא סגולה לבנים. "אמור וגו' ואמרת". הוא ב' פעמים אמור עולה פר"ו ורב"ו וקריאת הפרשה זו תוכל להיות סגולה לבנים וזהו להזהיר גדולים על הקטנים היינו להוליד ילדים קטנים" (עטרת ישועה).

3. סגולה לחשוכי בנים, לקירוב הגאולה ולכפרת עוונות - רבי חיים פלאג'י מציין בספרו 'מועד לכל חי' סגולה שמובאת בספר הקדמון 'ספר מעשה הצדקה' דף ק"ט ע"ב. כה דבריו: "ערב שבועות – יפריש צ"א (91) פרוטות וישלים על שיעור ב' פעמים ב"ן (בן בגימטריה 52. כלומר: 52*2=104) ויתנם לתלמיד חכם עני ועניו, והוא תיקון לעוון אדם הראשון ועוון העגל ולפגם הברית, והוא סגולה לחשוכי בנים ולקירוב הגאולה. להרחבה אודות הסגולה, לחצו כאן.

4. סגולה לפרנסה - בעל ה"שער יששכר" כותב: "חג השבועות זמן השפעת פרנסה ובני חיי ומזוני אמרתי כי אז בחג השבועות זמן השפעת פרנסה ובני חיי ומזוני כיון שהעולם נברא בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל התורה שנקרא ראשית ובעת מתן תורה עמודי שמים ירופפון אם לא יקבלו ישראל את התורה יהפך העולם לתוהו ובוהו על כן מגיע לישראל העולם הזה כדין מציל מזוטו של ים ומשלוליתו של נהר שהרי זה שלו" (שער יששכר, מאמר חג הבכורים). 

(צילום: shutterstock)

5. סגולה להינצל מכרת - אמירת תיקון ליל שבועות היא סגולה להינצל מכרת.

למה נשארים ערים בליל השבועות? איך ניצלים מגזירת כרת על ידי תיקון ליל שבועות? הרב זמיר כהן מסביר:

 

רגעים נדירים בחג השבועות

1. מנהג תיקון ליל שבועות להיות נעורים כל הלילה ולעסוק בלימוד ובתפילות כל הלילה. המנהג מיוחס לבעלי הקבלה שבצפת - לר' יוסף קארו האר"י ז"ל ומשם התפשט לחסידות ובכל תפוצות ישראל.

בזוהר פרשת אמור (דף צ"ח) מובא "ועל דא חסידי קדמאי לא הוו ניימי בהאי ליליא והוו לעאן באורייתא ואמרי ניתי לאחסנא ירותא קדישא לן ולבנן בתרין עלמין וההוא ליליא בנסת ישראל אתעטרא עלייהו ואתייא לאזדווגא ביה במלכא ותרווייהו מתעטרי על רישייהו דאינון דזכאן להכי".

פירוש: "כי החסידים המנדדים שינה מעינהם ועוסקים בתורה בלילה הזה מורישים ירושה גדולה להם ולבניהם בשתי העולמות. ואולי בגלל זה הם מקבלים שתי כתרים ובזה הלילה כנסת ישראל שהיא השכינה מתעטרת עליהם ומתייחדת עם המלך בתפילת המוסף ומאירים על אותם שסייעו אל היחוד על ידי עסק תורתם בליל שבועות" (המתוק מדבש)

(צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

בספר "פתורא דאבא" כתוב: "ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזה כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכמ"ש רשב"י בהקדמת בראשית וז"ל, "דיפיק ההוא שתא בשלם וכו' ע"ש ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בעניין זה כי אם לא ישן כלל ודאי שאל ימות בשנה ההיא ודי בזה. ולכן פשט המנהג הזה בישראל לעסוק בתורה כל ליל חג השבועות כו'".

גם בעל "מגן אבות" (הרשב"ץ) אומר מי שלא ישן בלילה של שבועות מובטח לו שישלים שנתו.

מי שלא יכול ללמוד ער כל הלילה, כדאי שילמד, אפילו מעט מאוד, בתחילת הלילה. גם שעות היום של החג הן שעות שראוי לנצל כדי להגות בתורה.

2. אמירת פסוקי דזמרה: בכל יום, ובפרט בחג השבועות, יש עניין גדול לומר בהתלהבות את פסוקי דזמרה. הסיבה לכך היא שיום זה הוא יום ההילולא של דוד המלך, ואלו שירותיו ותשבחותיו שחיבר.

3. זמן קריאת עשרת הדיברות בחג השבועות הוא רגע גדול מאד. כך כותב בעל ה"יסוד ושורש העבודה": "ובאותה שעה ממש יכוון שעומד עתה בהר סיני ומקבל התורה". לכן יש להיזהר מאוד שלא להירדם בזמן זה.

4. תפילת מוסף של חג השבועות, ובפרט אמירת קדושת "כתר" הוא זמן גדול ונעלה ביותר, כפי שנאמר בזוהר (מובא לעיל): "השכינה מתעטרת עליהם ומתייחדת עם המלך בתפילת המוסף". "ובעת הגיע תפילת מוסף", כותב הרב פינקוס זצ"ל, "הוא עת רצון כשעת הנעילה ביום הכיפורים, אשר נשפעת אז סיעתא דשמיא עצומה של רוחניות לכל השנה, לכן יתחזק האדם שלא להירדם ברגעים יקרים הללו".

סרטון קצר המספר את סיפורו של חייל אמריקאי מעניק הסתכלות אחרת על תורת ישראל ועל חג השבועות - היום בו נוצר בין עם ישראל לבורא עולם קשר בל יינתק. צפו:

 

הערות נוספות ליום הגדול

1. בחג השבועות ראוי להתפלל שיזכה לאתרוג נאה, כיוון שביום זה נידונים על פירות האילן. כה נאמר: במתני' פרק א': "בעצת נידונים על פירות האילן", ביאר ה"מגן אברהם" (תצ"ד, סק"ה): "שיתפללו עליהם", ואמר הרב חיים קנייבסקי שזמן התפילה על האתרוג הוא בשבועות, שאז נידונים על פירות האילן.

2. שביתה ממלאכה: בחג השבועות, כמו בשאר ימים טובים, אסור לעשות מלאכה.

הרב זמיר כהן מסביר את ההבדלים בהלכה בין שבת ליום טוב:

3. מצוות שמחת יום טוב. כה נאמר: "כשם שמצווה לכבד שבת ולענגה כך כל ימים טובים. שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג וכל שאר הימים הטובים אסורים בהספד ובתענית, וחייב אדם להיות שמח בהם וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני בניו וכל הנלווים עליו. כיצד? הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות. הנשים קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו. והאנשים אוכלים בשר ושותים יין, שאין שמחה אלא בבשר ויין. וחייב להאכיל ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים, אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל לעניים ולמרי נפש – שמחה כזו קלון היא להם. ולא ימשך ביין ובשחוק וקלות ראש, שאינה שמחה אלא הוללות, ולא נצטוינו אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל".

4. מצווה דאורייתא לתת צדקה בערב החג לשמח העניים. מצווה זו כתובה במפורש בחומש דברים פרק ט"ז: "ועשית חג שבועות ושמחת לפני ה' אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר היתום והאלמנה אשר בקרבך וכו'".

הרמב"ם בהלכות יום טוב מפרש שבכלל חובת השמחה ביום טוב הוא לשמח את העניים. עניין זה מצוין בהרחבה גם בזוהר, שכלול כחלק משמחת יום טוב.

5. חג השבועות הוא חגה של התורה: יתכן ואחת הסיבות לאלמוניותו היחסית של חג השבועות, היא העובדה, שאין לו סממנים אופייניים כמו לדוגמא: השופר, הסוכה, המצה או החנוכייה. דווקא בגלל חשיבותו הפנימית העמוקה של החג, אין בו סמלים 'חיצוניים', העלולים להסיט אותנו מהציר המרכזי, סביבו סובבים חייו של עמנו – התורה. כדאי לנצל כל רגע פנוי בחג ולהגות בתורה.

הבה לא נחמיץ את היום הגדול: נהגה בתורה, ונשפוך צקון לחשנו לפני בורא עולם שנזכה אנו, צאצאינו, וצאצאי כל עם ישראל לעסוק בתורה ובמצוותיה לשמה, מתוך בריאות, כוחות ושפע ברכה והצלחה.

הרב אבנר קוואס בהרצאה מיוחדת על מעמד הר סיני ועל מתן תורה:

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה