שלושת ימי ההגבלה: 10 עובדות על הימים הסמוכים לחג השבועות

1. הימים הקרובים: שלישי, רביעי וחמישי, ג' - ה' בסיוון (23.5-25.5) הינם 3 ימים מיוחדים בלוח השנה היהודי - שלושת ימי ההגבלה.

2. ימים אלו נקבעו להכנה לקראת מתן תורה, ונקראו "ימי ההגבלה" על שם האיסורים המיוחדים שנהגו בהם בשנת מתן תורה (ואינם נוהגים כיום).

3. בחומש שמות (י"ט, י'-ט"ו) מובאים הפסוקים הבאים, בהם ציווה ה' את משה רבנו להגביל את העם מלהתקרב להר סיני בימים אלו, ולהתקדש לקראת רגע המפגש עם האלוקים. כה נאמר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם. וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל-הָעָם עַל-הַר סִינָי. וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ, כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת. לֹא-תִגַּע בּוֹ יָד כִּי-סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ-יָרֹה יִיָּרֶה, אִם-בְּהֵמָה אִם-אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר. וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן-הָהָר אֶל-הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת-הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם. וַיֹּאמֶר אֶל-הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים, אַל-תִּגְּשׁוּ אֶל-אִשָּׁה".

4. מדי שנה בשנה מוגדרים שלושת ימים אלו, בתאריכים ג' - ה' בחודש סיוון, כ"ימי ההגבלה, על שם ההגבלות שנהגו בעבר. כאמור, האיסורים אינם נוהגים כיום.

5. בימים אלו אין נוהגים מנהגי אבלות. על כן מותר להסתפר ולחגוג שמחת נישואין.

6. בימים אלו אין אומרים תחנון בתפילה.

7. יש הנוהגים בימים אלו להשתדל יותר ולהימנע מדיבורים אסורים ומשיחות בטלות, ולהרבות בלימוד תורה, זאת על מנת להתכונן כראוי ליום קבלת התורה.

8. האדמו"ר הרב יוסף יצחק שניאורסון מלובביץ', כתב במכתבו לתלמידי הישיבות כך: "בימי ההגבלה ובימי החג הקדוש, התאספו חבורות חבורות בכל ישיבה וישיבה, לדבר ביניכם; להגביר השקידה בלימוד, אהבת רעים, לקבוע זמן ללמוד ספרי מוסר, לקבוע זמני התוועדות אשר איש את רעהו ידברו בקנין יראת שמים ומידות טובות". (אגרות קודש מוהריי"צ חלק ה', עמ' עו-עח)

9. הרב מנחם מנדל מרימנוב נהג לומר שאבותינו, בהיותם במדבר, במשך כל שלושת ימי ההגבלה העתירו בתפילה: "והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצוותיך, ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך", כהכנה לקבלת התורה.

10. בימים אלו ראוי לתת צדקה לעניים. מצווה זו כתובה במפורש בחומש דברים פרק ט"ז: "ועשית חג שבועות ושמחת לפני ה' אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר היתום והאלמנה אשר בקרבך וכו'". 

(צילום: shutterstock)

הרמב"ם בהלכות יום טוב מפרש שבכלל חובת השמחה ביום טוב הוא לשמח את העניים. עניין זה מצוין בהרחבה גם בזוהר, שכלול כחלק משמחת יום טוב.

כן ראוי מאוד לקיים את סגולתו של רבי חיים פלאג'י, שכתב: "ערב שבועות יפריש צ"א פרוטות וישלים עד שיעור ב' פעמים ב"ן, ויתנם לתלמיד חכם עני ועניו… והוא סגולה לחשוכי בנים ומקרב הגאולה". כלומר: לתת 104 ש"ח לתלמיד חכם עני ועניו.

סרטון קצר המספר את סיפורו של חייל אמריקאי מעניק הסתכלות אחרת על תורת ישראל ועל חג השבועות - היום בו נוצר בין עם ישראל לבורא עולם קשר בל יינתק. צפו: