פעמים, דווקא הילדים החיוורים משולי המחנה, אלה שנראה כי אין להם סיכוי, פורצים קדימה ומפתיעים. להם, שלמודים בבליעת אכזבות ובמלחמות, שיודעים טוב יותר מכולנו איך לא להתאכזב ולא להישבר ולהמשיך למרות הכל, יש יכולת אדירה
למה החוויות שאנחנו עוברים משפיעות עלינו דווקא כך ולא אחרת? וגם: כך יוצאים מעבדות לחירות
לנו היה אולי מספיק לדעת דברים. עשינו כי "ככה צריך". אבל הילדים של היום רוצים גם להבין
הדבר שהושרש אצלי הכי עמוק מבית אבא: כשצריך – קמים ועושים
שאלתי אותה מה נותן לה כוח בהתמודדות עם המתבגרת. התשובה מכוונת לכל אמא באשר היא
כולנו זקוקים ל"צומי". אז הנה דרך יעילה וחיובית לתת אותו לילדים שלך
לא תמיד הילדים שלנו רואים את העולם כמו שאנחנו רואים אותו. חשוב לזכור את זה
הילד הזה, ש"נכשלתם" בחינוך שלו? הוא בכלל לא הילד שלכם. סיפור שכל הורה צריך לשמוע
ככל שהפער בין "איך אני נראה" לבין "איך אני אמור להיראות", גדל, כך גדל הסיכון להפרעות אכילה
כל אחד יכול לפתוח משהו. רק משהו קטן, פתח קטן שנותן סיכוי לחיים. לא תאמינו מה יכול לצאת מהם בהמשך
יש לא מעט דברים שאנחנו יכולים ללמוד מהילדים שלנו. לצחוק, למשל
יש לקויות שבמבט שטחי פחות נראות כלקות, ואנו עלולים לפרש אותן בטעות כעצלנות
3 נקודות מחשבה על החיים, שיעזרו לכן לשמוח. כי שמחה מביאה לכל המצוות
איך אפשר לא לכעוס על הילד ששפך כוס חלב?
למה המתבגרים לא משתפים? טוב להם כל כך להתמודד בעצמם עם כל מה שעובר עליהם?
האירועים שקורים לילדים שלנו מעוררים אצלנו לפעמים פרשנויות שאינן תמיד נכונות, ובעקבותיהן - תגובות לא נכונות
בכל פעם שאני מהרהרת בסיפור הזה, אני חושבת על ה"אזדרכתיים" הרבים שנמצאים ביננו. מתוקים, נפלאים
אם תקראי את המילים בפרשה המתארות את ההפקה הגדולה בהיסטוריה, תתחברי אליהן ותעצמי את עינייך - את תיזכרי
כשהמצוקה לא מטופלת, ואנו לא שמים לב - היא מחריפה ומתעצמת, עד לשלב הפיצוץ. אז אנחנו קוראים לזה "פתאום"
מי מקבל מחמאות, חיבוקים והערכה, מי דווקא לא? ומי הם אלה שצריכים אותם במיוחד?
