הרב ארז חזני / והערב נא

פנה גבאי בית הכנסת אל עשיר גדול, וביקש ממנו שיעזור לציבור בכתיבת ספר תורה. "אני יתרום חצי ספר תורה", אמר העשיר לאלתר, "תמצאו תורם לחצי השני"!

האיש, שהיה שקוע בשינה עמוקה, לא הרגיש שהאש מתפשטת, וכפסע היה בינו לבין המוות. מי שכן הבחין בדבר היה הכלב שלו... בשיניו הסיר את השמיכה, ונבח בקול גדול, עד שנכנס שכן והציל את הזקן מהמוות

היה מגיע מידי יום ביומו אל השיעור יהודי יקר בשם ר' אלקנה לייסנר ז"ל. הלה, שהיה יהודי נכבד עד למאוד, ונשא במשרה חשובה, נהג בכל יום להגיע אל השיעור עם גמרא ענקית שלא ראיתי כדוגמתה

שאלה נוספת התעוררה בעקבות המעשה: הנה פנו בני המשפחה אל התלמיד חכם ושאלוהו: מכיון שיש לנו צער רב מחמת מותו של כלבינו הנאמן והאהוב, האם נוכל לברך את ברכת "דיין האמת"?

התלמיד חכם ניגש אליהם והביע את צערו הרב ו'תנחומיו', "האמינו לי, אינני אשם, הפגיעה בכלב היתה בלתי נמנעת. הוא פשוט נכנס אל מתחת לגלגלים. אך אשלם לכם את כל שוויו, ואף אפצה אתכם על עגמת הנפש..."

והנה, אחד מהחולים הזקנים שהשתלתי בגופו את המכשיר, פנה אלי וביקש: "אני מעוניין שתופסק פעולת המכשיר המושתל בגופי. אני דורש שתסגור אותו". שוחחתי ארוכות עם האיש, והתברר כי פשוט 'נמאס לו מהחיים'

ה'תועלת' שבלימוד וחיזוק הילדים תהיה רבה יותר, משום שקל יותר לשנות את אורח חייהם ולקרבם, וממילא יתכן שהם יקרבו אף את הוריהם

הלוכד השתלט על הנחשים, והמשיך לנסות לאתר את המקום ממנו הגיעו. לאחר חיפוש ממושך, הוא הפך את הספה, והבחין בשני קרעים גדולים... התבונן פנימה ומצא נחש נוסף...

והנה, הלוכד התקרב אל הנחש, ולפתע פרץ בצחוק... עד מהרה התברר כי לא היה זה אלא... נחש מגומי, העשוי למשחק הילדים

יצא ספר-הטלפונים לאור, וכעבור יומיים דפיקות אימתניות נשמעות על דלת ביתו של שמעון. פותח הלה את הדלת ומגלה לנגד עיניו את - - - אנשי מס הכנסה!

שאלה דחופה התעוררה לפנינו: מדובר באשה הרה בהריון רב עוברי, בשבוע 27 להריונה. אחד התינוקות נמצא במצוקה עוברית משמעותית

לפתע אירע דבר מזעזע... פיצוץ רב עוצמה הרעיד את כל המקום... היתה זו 'מכוניתו החדשה' של הגנב שהתפוצצה!

מיד עמד האיש ובירך בשם ומלכות 'הטוב והמטיב' (כי יש בזה הנאה לו ולבני משפחתו). אך כעבור דקות מספר הבחין שטעה בדמיונו... המספר הנקוב בעיתון הוא למעשה מספר אחר...

מן הצד השני של האפרכסת נשמע קולה של מזכירת בית האבות בלונדון, בו שוהה אמו הישישה. המזכירה הודיעה לבן בצער רב אודות פטירת אמו

חורף, שנת תרע"ג. כפור ורוחות שולטים בעולם. זה שנים רבות שזקני צפת אינם זוכרים חורף כה קשה. איש אינו יוצא מפתח ביתו מפחד סופות השלגים המשתוללות

אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר!

והנה, בתום המלחמה, היהודי הדרומי עזב את דירת משפחת פרידמן, בהשאירו מעטפה גדושה ב-500 דולרים. מעטפה נוספת נמצאה על שולחן דירתו של שמעון, ועל גבה נכתב: "לשכניי היקרים והאהובים, תודה רבה על העזרה והכנסת האורחים"

יהודה הינו סוחר המייבא חליפות. ביום מן הימים קיבל 'קונטיינר' מלא בחליפות, וחיפש אחר מאן-דהוא שיעזור לו לפרק ולאחסן את כל החליפות. לפתע עבר במקום ראובן, פנה אליו הסוחר, והציע לו לסייע לו, ובתמורה הבטיח שיקבל חליפה

באחד הימים עמדתי לצאת מן העיר לפגישה בעיר אחרת, ובצאתי את שערי העיר אמרתי את תפילת הדרך. ויהי אך סיימתי את הברכה, ולפתע צלצל הפלאפון. היתה זו אשתי, שהודיעה כי שכחה את מפתח הבית, וכעת אינה יכולה להיכנס...

בני המשפחה לא נשמעו לתחנוניה ולאזהרותיה של בעלת הבית, והמשיכו למלא כריסם מידי ליל שבת בחמין המשובח, מדושן-העונג, עד שבליל שבת אחד הגיע הקץ למנהגם הרע