הרב יצחק זילברשטיין
הדפסת חידושי התורה של הנפטר או הקדשת ספרי יסוד לבתי מדרשות - מה עדיף?
אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר!
- הרב ארז חזני / והערב נא
- י"ד טבת התשע"ה
אל מו"ר שליט"א הגיע יהודי וסיפר: הקדשתי סכום כסף גדול, בו אני מעוניין לעשות נחת רוח לנשמת אבי המנוח. בפניי עומדות שתי אפשרויות, האחת - להוציא לאור את חידושי התורה מתוך כתביו של אבי ע"ה, דבר שכרוך בהוצאות רבות של עריכה, הדפסה וכו'.
על ידי כך יזכה אבי שילמדו את דברי תורתו, וכבר אמרו רבותינו (במסכת יבמות דף צ"ו ע"ב): מאי דכתיב "אגורה באהלך עולמים" (תהלים ס"א)? וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים? אלא אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר!
אלא שלא רבים יקראו את חידושיו של אבי, ואולי יעיינו בהם מעט רק תלמידי חכמים מבני המשפחה, ולכן הועלתה אפשרות נוספת - לקנות ספרי יסוד לבתי מדרשות, ש"ס ופוסקים, הנחוצים מאד לחובשי בית המדרש, ולהקדישם לעילוי נשמתו של אבי.
השאלה היא, במה יהיה יותר עילוי נשמה לנפטר, בהבאת חידושיו לדפוס, כאשר ידוע שלא רבים יהיו הלומדים בספר זיכרון זה, או שמא מוטב לרכוש ספרים נחוצים לעילוי נשמתו, בהם יש שימוש תמידי?
תשובה
השיב מו"ר שליט"א:
אחד התלמידי-חכמים שאל את מורי-חמי, מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, האם יכול להדפיס את ספריו מכספי מעשר? והשיב לו מרן: אם יש בזה צורך לרבים - אפשר, ואם הוא לא ספר נדרש, אין הוא צורך רבים, ולכן לא ניתן לבזבז כספי מעשר על הדפסתו. ונראה שהוא הדין בשאלתנו, אם יהיה לעולם תועלת מספרי אביו - ידפיסם, ואם לאו - ידפיס ספרים נחוצים, ויחפש לעשות נחת רוח לאביו שבשמים, ובזה יהיה גם קורת רוח לאביו שהביאו לעולם[1].
כל דברינו אינם אמורים אלא בנוגע לשאלת הבן - במה יהיה יותר עילוי נשמה. אך משום מצוות "כיבוד אב", נראה שעדיף יותר להוציא את כתביו של האב, שבזה יהיה לו כבוד גדול.
ויעויין בהקדמת רבי יצחק מוולוז'ין לספר נפש החיים שכתב: "וטרם לקח אותו אלוקים (את אביו הגר"ח מוולוזי'ן), ציווה עלי להדפיס הקונטרסים חיש מהר, אולי אזכה מן השמים שיתקבלו דברי, להשריש יראת ה' ותורה ועבודה זכה בלב ישרי לב המבקשים דרכי ה'... ועם כי בי הוא, שלא נזדרזתי לקיים דבריו להזדרז לאשר ציווני, ונענשתי על זה בפרי בטני על חטאת נפשי, שלשנה האחרת ביום פטירת מר אבא ז"ל, נולד לי בן זכר והכנסתיו לברית ונקרא על שם נפש החיים, ואיננו כי לקח אותו אלוקים ביום שלישי למילה... אמנם לא מלבי ח"ו, ברם הורעת השעה בעו"ה היא שגרמה...".
ואגב, מסופר על המהרי"ל דיסקין זצ"ל, שהקפיד מאד בכל מסעיו, שמעל לכל האריזות וקופסאות הספרים תעמוד קופסה קטנה - בה היו מונחים ספרי אביו, רבי בנימין דיסקין זצ"ל.
[1] וראוי להוסיף כאן דברים נפלאים שכתב רבינו החפץ חיים בספרו אהבת חסד (ח"ב פרק ט"ו): "יש אנשים שרוצים לעשות יד ושם לזכר עולם על נשמת אבותיהם, ועושים להם מצבה של אבן שיש יקרה, ומפותחת בפיתוחי חותם באותיות מוזהבות וכדומה, ציורים ופרחים הרבה, ויש שמוסיפים לזה נטיעות יפות וכדומה מתענוגי בני האדם, ומפזרין על אלו העניינים ממון הרבה, וחושבין שבזה עושין נחת רוח גדולה לנשמת הנפטר.
וכמה טעות טועין אלו האנשים במחשבה הזו, כי באמת נפש הנפטר אחר פרדתו מן העולם הזה הוא מכיר שם בעולם האמת את התכלית הנרצה של תורה ומצוות, כי הוא רואה שזו היא הסחורה היקרה המהלכת שם בכל העולמות, ועבורם יתענג האדם לאור באור החיים, ואז יקר אצלו איזה מצוה קלה שעשה בעולם הזה, ומתמרמר הרבה על עצמו על שכלה ימי חייו בהשגת תענוגי הבל וכבוד המדומה, שהוא צריך לתת דין וחשבון עליהם. ואם כן, מה נחת רוח יוכל להגיע לו כשרואה שבניו שכלה עליהם כוחותיו, וחשב עליהם בחייו שהם יצילו אותו מן הדין בפעולותיהן הנאות והישרות, ולבסוף הם מוסיפין עוד תענוגי הבל כאלה.
ויותר טוב היה להם שישימו מצבה שאינה יקרה כל כך, ובאותיות פשוטות ולא מוזהבות, ובלי ציצים ופרחים ובלי נטיעות, ויתר ההוצאות שנופלין על זה היה להם לקנות ש"ס ולתנו לבית המדרש, ויכתבו עליו שהוא לזכר נשמת אבותיהם, ובזה היה מתעלה נפשם מאד למעלה".
לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.