הרב יצחק זילברשטיין
גילה שזכה בהגרלה ובירך 'הטוב והמטיב', ולבסוף התברר שטעה
מיד עמד האיש ובירך בשם ומלכות 'הטוב והמטיב' (כי יש בזה הנאה לו ולבני משפחתו). אך כעבור דקות מספר הבחין שטעה בדמיונו... המספר הנקוב בעיתון הוא למעשה מספר אחר...
- הרב ארז חזני / והערב נא
- י"ד טבת התשע"ה
שאלה מעניינת מצינו בשו"ת התעוררות תשובה (הנד"מ, סי' ק'): מעשה אירע ביהודי שמילא כרטיס הגרלה, ולמחרת גילה להפתעתו בעיתון כי הוא הזוכה המאושר בהגרלה, והפך להיות עשיר גדול... מיד עמד האיש ובירך בשם ומלכות 'הטוב והמטיב' (כי יש בזה הנאה לו ולבני משפחתו). אך כעבור דקות מספר הבחין שטעה בדמיונו... המספר הנקוב בעיתון הוא למעשה מספר אחר...
מיהר האיש לגאון רבי שמעון סופר זצ"ל, ושאל האם ברכתו נחשבת לברכה לבטלה?
תשובה
השיב ההתעוררות תשובה: כיון שבירך על ההנאה, ובשעת מעשה היתה לו הנאה ושמחה רבה, כי היה נדמה לו שהצליח מאד, אם כן אין זו ברכה לבטלה, כי באמת היתה לו שמחה לשעה.
והנה, לאחר שעיין שוב האיש בעיתון, גילה לשמחתו שהאמת היתה כפי שראה בראשונה - המספרים הנקובים הם מספרי הכרטיס שלו!... שוב פעם הוצף בשמחה, וניגש אל הרב לשאול: הרי השמחה הראשונה כבר פגה ממני לגמרי, והייתי עצב על טעותי כאשר גיליתי (בטעות) שלא זכיתי, ואם כן כעת שהגיעה לי שמחה חדשה, שמא צריך אני לברך פעם נוספת את ברכת ההודאה?...
וביקש ההתעוררות תשובה לדמות זאת לנאמר בשולחן ערוך בהלכות אבלות (יור"ד סי' ש"מ סעיף כ"ו): "אמרו לו: מת אביו, וקרע ונהג קצת ימי אבלות, ואחר כך אמרו לו: לא מת, והפסיק (להתאבל). וחזרו ואמרו לו: בפעם הראשון מת, כמו שאמרו הראשונים - יצא ידי קריעה", ואינו צריך לקרוע שוב, משום שבאמת היה הדבר, וכבר אז מת אביו. וכך גם בענייננו - יצא האיש בברכתו הראשונה!
ברם, דחה ההתעוררות תשובה את הדמיון להלכות קריעה, שהרי יש לחלק שבנוגע לדין הקריעה, מכיון שבאמת מת אביו וקרע עליו, אם כן יצא ידי חובת קריעה, ומה יפסיד אם בינתיים שמע שלא היתה השמועה נכונה. אבל בנידון דנן, הרי באה לו שמחה חדשה, ומהשמחה הראשונה הסיח דעתו לגמרי, ולכן צריך לברך שוב הטוב והמטיב!...
בירך שהחיינו על בת אחרת
מעשה אירע באחד שבישרו לו כי נולדה לו בשעה טובה בת. כשהגיע לבית החולים הראו לו את בתו (בחדר התינוקות), ובירך עליה 'שהחיינו', (על פי הנאמר במשנ"ב בסי' רכ"ג סק"ב: נראה לי פשוט שבפעם הראשונה כשרואה את בתו, מברך ברכת שהחיינו, דמי גרע ממי שרואה את חברו לאחר ל' יום ושמח בראייתו, שמברך שהחיינו, כדלקמן בסימן רכ"ה ס"א).
למחרת, כשחזר לבית החולים, נדהם לראות את אשתו אוחזת בת אחרת... מה התברר? אתמול לא הראו לו את בתו, אלא בטעות הראו לו בת אחרת... שואל אבי-הבת: האם עלי לחזור ולברך שוב שהחיינו על בתי האמיתית?
השיב מו"ר שליט"א: האיש לא יצא ידי חובתו בברכה הראשונה, שהרי לא ראה אז את בתו האמיתית, ומכיון שכן, לא נתחייב בשעת ראייה זו בברכת שהחיינו, והרי זו ברכה לבטלה, וממילא כעת חייב לברך שנית[1].
בירך על חליפה ונתגלתה כפגומה
מעשה נוסף אירע באחד שקנה חליפה חדשה ובירך עליה שהחיינו (כמבואר בשו"ע סי' רכ"ג ס"ד), והנה נתגלתה החליפה כפגומה. כשניגש לחנות החליפוה לו בחליפה אחרת הדומה לראשונה, ובא ושאל: האם עלי לברך שהחיינו שנית?
והשיב מו"ר: אמר לי מורי חמי מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, שלא יברך שנית, מאחר וכששילם לבעל החנות זכה בחליפה, וכאשר נתברר שזו שקיבל פגומה, הרי שקנה וזכה ב'קניין כסף' בחליפה האחרת שבחנות, הדומה לזו שקנה, (ואמנם 'קניין כסף' אינו קונה וגומר את המקח, אך לעניין קללת 'מי שפרע', בו מקולל החוזר בו מן העסקה שלא עשה מעשה ישראל, הקניין כסף מועיל), ומאחר ואין כאן שמחה חדשה, מסתבר שהברכה הראשונה עלתה לחליפה השניה. (וע"ע בשו"ת שבט הלוי ח"ח סי' ל"ה).
[1] ויש לציין, שמרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (בספר 'הליכות שלמה' פרק כ"ג אות י') הורה שלא לברך שהחיינו על לידת הבת, משום שתיקנו ברכה זו רק בראיית אדם שהרואה מכירו ושמח בראייתו, מה שאין כן בנוגע לתינוק בן יומו, שרוב בני אדם הרואים אותו עדיין אינם מכירים אותו, ותוך כמה דקות יכולים להחליפו בתינוק אחר ולא יבחינו בכך כלל, ואם כן עיקר השמחה היא בזה שאומרים להם שהיא בתם, ומניין לנו ששייכת ברכה גם על ראייה ראשונה כזו. (ומובא שם עוד, שאף לדעת המשנ"ב שמברך שהחיינו על לידת הבת, מכל מקום על נכדה ודאי שאין לברך, שכן דברי המשנ"ב חידוש הם, והבו דלא לוסיף עלה).
לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.