הורים וילדים

הרב דן טיומקין בסדרת עצות להורים לנוער מתמודד: הפסיקו לחפש אשמים, הבינו שהם אנוסים, רק אל תזרקו אותם מהבית, ועצה נוספת מבריקה במיוחד. חלק א'

הבוקר (ג') פרסם שר החינוך נפתלי בנט, הודעה הקוראת להורים להגביר את המודעות באשר לתכנים אסורים או זוועתיים המשפיעים על הנפש לטווח הארוך, שילדיהם נחשפים אליהם דרך מכשירי הטלפון שלהם. "ילד בכיתה ה' שנחשף לחומרים אסורים – זה מרסק את הנפש, את הנשמה. תתערבו ותדרשו את הקוד הסודי, כי הסכנה מיידית"

מה הופך ילד לחצוף? איך אנחנו, כהורים, יכולים לחנך אותו לדיבור מכבד? ומה עושים כאשר הילדים מתחצפים?

יום קבלת התעודות הוא יום של מפח נפש לתלמידים רבים. מהו תפקידם של ההורים כאשר הילדים נכשלים? כיצד מעודדים ילד שמשקיע אך אינו רואה תוצאות?

מי רוצה סיפור? כל ילד. לפעמים גם מבוגר. מהו הסוד ההופך את הסיפור למושא תשוקתם של הילדים? כיצד נבחר את הסיפור הנכון, ואיך נספר אותו בצורה הנכונה? לצעוד בין השורות

"לחיות עם תסמונת דאון לא אומר שאתה לא רוצה חברים, זה לא אומר שאין לך רגשות, זה לא אומר שאתה לא אוהב ללכת למסיבות יום הולדת. אנשים עם תסמונת דאון רוצים את אותם הדברים שאתם ואני רוצים"

בין כל הבלבול והסחות הדעת שמביאה אליך התקשורת הטכנולוגית בולטים בעוצמותם הנימים הדקים שקושרים אותך למשפחתך. כיצד תשמרי עליהם?

מחקר חדש סותר את ההנחה המקובלת, לפיה ילדים שופטים בין טוב לרע לפי תוצאות המעשה. במקום זה, הוא טוען כי ילדים מסתמכים על הכוונה מאחורי המעשה כשהם מתבקשים להפעיל שיפוט מוסרי

מחקר מטעם המכון האמריקני לבריאות, בדק ומצא כי רוב ההורים טועים במינון התרופות שניתנות לילדיהם, לעתים אף ברמה מסכנת חיים. אז מה עושים כדי לא להיכלל בסטטיסטיקה הזו? קראו בגוף הכתבה, את המלצות המכון

ימי החופש הם הזמן המתאים לבדוק את סדר היום של הילדים, לחוות עם הילדים חוויות המלמדות אותנו עוד דבר שלא ידענו, והכי חשוב: ללמוד איך לעצב את הילד

8 עצות מופלאות שליקטנו מטובי מומחי החינוך, יוכלו לתת לכם - ובעיקר לילדיכם - כיוון חדש וביטחון עצמי

"אנחנו מסתכלים על הילדים שלנו, שלמענם אנחנו מוותרים על כל כך הרבה. מוותרים על שעות שינה, על מרבית חיי החברה שלנו, על הוצאות עבור עצמנו, ובקיצור – מקדישים את כל כולנו למענם, ומקווים שבבוא היום הם יידעו להעריך ולומר תודה. אך האם אנחנו באמת עושים את כל אלה לגבי ההורים שלנו?" – מיטל בוארון בטור חותך על כיבוד הורים

אם גם אתם נרתעים מכך שהילד שלכם מוצץ אצבע, כדאי שתנשמו לרווחה: מחקר חדש מוצא קשר ניכר בין כסיסת ציפורניים ומציצת אצבע בגיל צעיר – לסיכוי נמוך יותר להתפתחות אלרגיות בהמשך

"תמשיכו לאהוב זה את זה, לעזור זה לזה"

שעה טובה עם ילד היא כלי אדיר, חיובי ונפלא. האם הוא ניתן למימוש? איך דוחסים אותו בסדר היום העמוס, וכיצד מתאימים אותו לתנאי החיים שלנו?

הורים רבים מרגישים את הרצון העז להחדיר מידות טובות בילדים, ומשתוקקים לראותם נוהגים באהבה ובכבוד זה בזה. אך לא תמיד המציאות עולה בקנה אחד עם השאיפות

אנחנו רוצים שהילדים ילמדו ויצליחו, ושתהיה מסגרת לשעות אחר הצהריים שלהם. אבל גם – שיצאו וישחקו עם חברים, ושישתחררו לקראת הערב מעול הלימודים. האם שיעורי הבית של הילדים מפריעים את שלוותכם ומקשים על שגרת היום? האם הם פוגעים בשמחת החיים שלהם? מדריך להורים

אנחנו המורים החשובים ביותר של ילדינו. אבל העזרה האמיתית שאנחנו יכולים להגיש להם, אינה עזרה בשיעורי הבית. כי האבא שמלמד את ילדיו גאוגרפיה תוך כדי נהיגה, והאמא שמלמדת את בתה חשבון אצל הירקן – בונים את היחס הרגשי של ילדיהם כלפי הלמידה, דבר שישפיע עליהם בתחומים רבים, לכל החיים

שירה הגיעה מבית הספר והוריקן גדול משתולל בתוכה, מונע ממנה להישיר מבט ולנשום נשימה אחת נורמלית. כאילו קבלה על עצמה איזו תענית דיבור, ולכל שאלה יש לה תשובה גאונית בת מילה אחת. "איך היה בבית הספר?" - "רגיל". "מה קורה עם החברות?" - "בסדר". "מה המצב רוח הזה?" - "סתם". אבל היא הבת שלי. ואני מתפוצצת, מדאגה, מחמלה, מרצון לעזור. וגם... מעלבון