אמונה

הלב גועש וסוער, כיצד הדבר יתכן? אך אמנם זוהי האמת. מאברהם אבינו ועד היהודי האחרון, "עולם מלא" יתבטל, כביכול, לא יהיה כלל ישראל, ובלבד שלא יטלו רגע מחייו של יהודי אחד

אדם שישאל את עצמו : מי אני? יתקשה לענות על כך, מאחר שהורגלנו בטעות לבטל את עצמנו ולא לאהוב את עצמנו

אם לא קיבלנו הערכה – נבנה את עצמנו כדי שנוכל להתמודד בניסיונות. 9 דרכים לעשות זאת

חובה שהילד ירגיש שלא משנה אילו כשרונות יהיו בו וכמה הוא יצליח בלימוד, מה שלא יהיה – אנחנו לעולם נאהב ונעריך אותו

אנחנו מחנכים את הילד על אהבת ישראל, על קיום מצוות, על עבודת המידות, על נטילת אחריות על החיים, אך נקודת הבחירה של הילד שלא קיבל אהבה והערכה היא נמוכה הרבה יותר

אם הילד לא יקבל את הבסיס – אם לא נותנים לילד הערכה – לא יוכל לנהל זוגיות טובה ולהיות בקשר נכון עם הזולת. משום כך גם לא יוכל להיות עובד ה' באמת

קפץ הגמל הקטן ושאל: "יש לנו רגליים גדולות, יש לנו ריסים ארוכים מוזרים כדי להגן מפני החול, דבשת כדי לצעוד אלפי קילומטרים בלי להזדקק למים. אם כך, אמא, מה אנחנו עושים בתוך כלוב בגן החיות?"...

כך אמר הבעל שם טוב הקדוש זצ"ל: "הלואי שאזכה לאהוב את הצדיק הגדול ביותר שבישראל, כמו שהקדוש ברוך הוא אוהב את הרשע ביותר שבהם"

כל הממציאים ששינו את פני העולם, סבלו מלגלוג וזלזול בתחילת הדרך. ומשום שלא התייחסו והמשיכו הלאה למרות חוסר האמון מצד הסביבה – הצליחו

לפעמים האדם לא מספיק מאמין ביכולת ובכח לשנות. עלינו לדעת שהכל אפשרי – 'אין דבר העומד בפני הרצון'

כדי להוציא את הכוחות שבנו אל הפועל, יש צורך במנוע החזק ביותר שהוא מפעיל את הכל – ברצון שמניע אותנו לכל פעולה

גם למי שיש נטיה לפרש דברים לרעה, אפשר לעבוד על כך ולהתאמץ לעשות רצון ה' ולמצוא את הטוב שבדברים

גם אם ה' לא יביא לנו מיד את הישועה כי כך הוא לטובתנו עכשיו, הדמיון יוכל לעזור לנו להתמודד עד לבוא הישועה

ברגע שאדם מדמיין אירוע בצורה עוצמתית, תת-המודע יקבל זאת כמציאות וייצר רגשות וגם ייצור שינויים בגוף בהתאם לכך

רק אדם שחסר לו מעריך את הטוב, רק חרש מעריך את יכולת השמיעה, ורק חולה מרגיש כמה טוב להיות בריא. עלינו להתרגל להעריך את הטוב שיש בנו לפני שהחסר יזכיר לנו זאת

כדי להכניס אמונה בשינוי לתוך תת-המודע עלינו להסיר את המכסה מהסיר – להזיז את המודע שמפריע להכניס חומרים חדשים לתת-המודע

אדם שבתת-המודע שלו ישנן אמונות תת-הכרתיות שאין סיכוי שהוא יזכה לישועה בתחום מסוים, סותם לעצמו את השפע באותו תחום

עברו שנים שבהן התחזקנו, בגרנו, קיבלנו כוחות חדשים, למדנו דברים, אבל תת-המודע שלנו עדיין מאמין שאנחנו לא מסוגלים

אם המחשבה החיובית יכולה כל כך להשפיע לטובה ולעזור לנו בהתמודדות עם הנסיון, ואף להקל על הנסיון ולהביא לנו ישועות, בודאי נרצה להשקיע בכך

הקב"ה רוצה כל כך להיטיב אתנו, ובשמים ידונו את האדם על כך שלא השתמש בכוחות שבו כדי להכין כלי לישועת ה'. "ציפית לישועה?"