אביגיל מייזליק

בכל פעם כשהציעו לה להשתתף בתוכנית ריאליטי כשפית חרדית, אביגיל סירבה. בראיון עם אפרת שטרן היא מסבירה למה: "להיות סלב זה סוג של עבד". צפו

בעקבות חברה שהציעה לה לקרוא קריאת שמע, אביגיל מייזליק התגברה על החלומות הרעים וגילתה את האמונה. צפו בקטע מתוך התוכנית "אחת אחת" עם אפרת שטרן

היא גדלה בקיבוץ חילוני, רחוקה מאוד מהיהדות, אבל אביגיל מייזליק גילתה את כוחה של התפילה דווקא באמצע משמרת במסעדה בעיר הגדולה

אביגיל מייזליק חלמה להיות שפית. כשעברה לעיר הגדולה והגשימה את החלום, הבינה שהמציאות לא כל כך זוהרת. בראיון עם אפרת שטרן, אביגיל מספרת על הרגע בו הבינה שהיא לא בכיוון הנכון

בגיל 27 היא עברה את המהפך שבו החלה לחשוב באופן רציני שיש בורא לעולם ואין מקרה. צפו בסיפורה המרתק של כוהנת הבישול כשהחלה לעבוד במסעדה מצליחה תוך לחץ בלתי רגיל, ורק שם קלטה שאין מקרה בעולם

הסופרת ובעלת המתכונים אביגיל מייזליק מספרת בשיחה בתוכנית "אחת אחת" עם אפרת שטרן על חייה הקשים והבודדים בקיבוץ גזית הסמוך להר תבור. וגם: מהו הדבר שאליו אביגיל מייזליק הכי מתגעגעת בקיבוץ? צפו

"אחרי שהתחתנו גיליתי שיש הבדלים מהותיים באופי של שנינו וממש לא הסתדרנו. המציאות בבית לא היתה פשוטה עבורי. את כאבי נשאתי בליבי ולעולם לא הפסקתי להאמין שבסוף אזכה לישועות ולשלום בית שלם ואמיתי. ואז נולדה הבת שלנו, והיא היתה בדיוק כמוהו..." – אביגיל מייזליק בטור מחכים על שלום בית וגידול ילדים, וגם כמה מתכונים נפלאים שתוכלו להכין עם הילדים

מחפשים חידוש רענן לשולחן השבת? אביגייל מייזליק בארבעה מתכונים שיגרמו לכן לקצור מחמאות בלי סוף. וגם: תזכורת משעשעת לכמה צריך לראות את הטוב שבכל דבר. גם בפקיד המעצבן מהבנק

"לא היו לי חיים קלים בכלל, והתדמית שלי היתה גרועה. כמובן שגם בעיני עצמי הייתי גרועה, אבל הייתי כל כך מיואשת, עד שלא האמנתי שאפשר להשתנות. גם ההורים שלי היו חסרי אונים. ואז הגיעה הישועה שלי... במבט לאחור, רציתי לפנות לאמהות שבינינו ולהגיד לכן: אל תיפלו למלכודות הללו..."

"דמעות ירדו מעיני, וביקשתי מהם, שאם הם באמת הולכים להרוג אותי, לפחות שיתנו לי להניח תפילין ולהתעטף בציצית, ולומר 'שמע ישראל'. להפתעתי הם הסכימו. לפתע, בעודי מתפלל, ראש החבורה ממש בכה בדמעות וצעק: 'שאני אהרוג יהודי, רק בגלל שהוא עני כל כך? מה פתאום!'"

"כעבור מספר דקות נכנסה אישה לא מוכרת ואמרה לי: 'גברת, תתעוררי!', היא ראתה שאני עדיין מאד מבולבלת אך בכל אופן אמרה: 'אני שליחה של רבי דוד אבוחצירא. הוא ביקש ממני לאסוף בשבילו שמות של ילדים שצריכים שיתפללו עליהם לרפואה'. הבטתי עליה המומה, לא ממש מאמינה למשמע אוזניי"

"זכיתי בבחור עם נתונים מיוחדים, שם שהולך לפניו לא פחות משלי, וציפיות גדולות מאד מהחיים. הרגשתי שאני ברקיע השביעי ומעבר לו. וביום שאחרי - כאילו מישהו כיבה את הפרוז'קטורים באצטדיון ענקי, ואפילה גדולה השתררה... עברנו שנים קשות. ואז בעלי אמר לי משפט אחד ששינה את הכל..."

"היתה זו עבודת המידות אמיתית להמשיך לפרגן ולחייך אליה, להאמין בכל ליבי ש'אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא הנימה'. אך למרות ניסיונותיי, התולעת הקטנה של הקנאה כרסמה בליבי פנימה, ונפלתי בדעתי פעמים רבות לאין מספר" – אביגיל מייזליק בטור מיוחד על קנאה, ולקינוח: ארבעה מתכוני דגים מופלאים לסעודת פורים

"הרמתי עיניים לשמיים, וביקשתי מה' שאני לא רוצה לטעות, ורק רוצה לעשות את רצונו, אז שיעזור לי כי אני לא יודעת מה נכון. כשגמרתי להתפלל, הורדתי את העיניים על הרחוב שהיה זרוע בכרזות... הייתי המומה. זה היה כמו לקבל פקס מה'. תשובה כל כך מתוקה ומדויקת". וגם: מתכון מנצח לחנוכה, של סופגניות שוקולד תפוז

"דקה לפני שהבנים חוזרים ללמוד, נעמדתי במרפסת, הרמתי את עיני אל השמיים, ושאלתי את עצמי: האם עשיתי את רצון השם בחופש הזה? האם זה מה שנקרא להיות אמא? אני יודעת שיש היכן שהוא בעולם אמא מושלמת, אבל אני בוודאי לא היא" – אביגיל מייזליק בטור גדוש חשבון נפש

"אה, הרב ההוא? הוא גר מתחת להורים שלי. באמת אדם נחמד, אבל אני חושבת שלא התייחסו אליו מספיק בתור ילד, אחרת למה הוא רץ ככה בכל הארץ, כל ערב למקום אחר? נו בטח, הרי אמא שלו באה מהשואה והייתה מאוד שבורה כשהוא היה קטן. תמיד דאגנו מה כבר יצא ממנו כשיהיה גדול"

צ'יקן מסאלה, תבשיל בשר בקארי וירקות וגלידת וניל קנויה משודרגת, עם וניל ופיסטוקים שתתקבל בתשואות אצל האורחים שלכם – אסופת מתכונים מיוחדת, שתיצור יחד פסטיבל של טעמים, שיעשה הרבה שמח בשולחן השבת שלכם

"אחרי מספר שיעורים, כששוב מצאתי את עצמי מול חוסר התייחסות, התחלתי פתאום לבכות. 'אני לא מבינה!' אמרתי למורות שהשתתקו לפתע. 'הרי אתן מורות בישראל! כולכן עומדות מול כיתות, ודווקא אתן פוגעות בצורה שכזו? איך אתן לא מתביישות?' ובמילים אלו יצאתי מהכיתה, ולא חזרתי עוד"

"הכי אני זוכרת ערב פסח אחד. לקחנו עוזרת בית, אבל בערב אבא אמר לאמא 'אני רוצה שתפטרי אותה. היא משרה אווירה רוחנית מאד לא טובה בבית'. ניגשתי לאמא ושאלתי אותה איך היא תסתדר, והיא ענתה בפשטות 'אם אבא אמר - סימן שזה הדבר הנכון'. ויום אחד הבנתי עד כמה..."