טראומה

הרשו לי להציע כאן דרך אחת להתמודד עם העניין: השאלה היא איך אנחנו גורמים לעולם להפוך לטוב יותר באמצעות מעשים טובים שאנחנו הולכים להקדיש לזכרם של הנרצחים

בהתחלה, אחרי אירוע קשה, צריך "מנשה", מלשון שכחה. לשרוד, לעבור הלאה. אבל לא כדאי להיתקע שם. צריך להתקדם, לטפל בעצמנו, להתמודד ולצמוח מהכאב

לפני שנה ראיתי מול עיניי פיגועים ורצח בשמחת תורה. עד היום אני לא משתחרר מזה. מה אפשר לעשות?

אירית אלוני מקבלת מדי יום עשרות פניות למחלקה הקלינית בעמותת נט"ל, המסייעת בטיפולים נפשיים: "כבר 11 חודשים שהמתח לא יורד, הגענו מ-300 ל-3,000 מטופלים, וזו רק ההתחלה"

הילדה היתה שמחה, אך מאז שראתה סרטון מהמלחמה - השתנתה באופן קיצוני. מה עושים?

אנחנו נושאים איתנו גם את השברים של חיינו. הם לא רק מזכירים לנו טעויות מהעבר, אלא גם מזכירים לנו את היכולת לתקן, להתחיל מחדש, לבחור נכון ולהתקדם

מה הקשר בין חוני המעגל, עצי שיטים ומעשה אבות סימן לבנים?

הצמיחה שיכולה להגיע רק מתוך הטראומה והכאב, וכמה סיפורים על גיבורים בני זמננו

חנה אירם, מומחית לנוער בסיכון, בעצה חשובה להורים, שתסייע למנוע אצל הילדים טראומה מתקופת המלחמה. שתפו

כולם מצפים ממנו לרוץ מהר כמו כולם, ואצלו כל צעד, כל קימה בבוקר, כל דבר קשה כל כך

"זה התרפיה של הנפש שלי. התוכים מחזירים המון אהבה", אומר החייל שנפצע בקרב – והקים בית מחסה ל-200 תוכים

החיבור הזה לגוף, זו השפה של הילד שבך, וזו השפה שאיתה תוכל להכיל ולהרגיע אותו. שפת הגוף היא שפת הטראומה. הטראומה נמצאת בזיכרון, והזיכרון מתלבש על הגוף

זה לא שבגלל השבת היא קיבלה את הניסיון המטורף, אלא בזכות השבת היא גילתה את הגידול בזמן. הניסיון מרים אותך לראות דברים שלא ראית קודם

בחור בשם שי מלטבשי שחווה פוסט טראומה מאז שירותו הצבאי, פרסם פוסט טעון ברשתות החברתיות, ובו הוא יוצא כנגד תופעת הנפצים - שמתחילה ממש עכשיו לפני פורים

גם תאונות שנראות לכאורה קלות, ללא נפגעים בנפש או ברכוש, יכולות לגרום לטראומה קשה. כך חזרה חני לכביש, זהירה, אמיצה ומוכנה מתמיד

מאירועים ביטחוניים, דרך מוות במשפחה ועד אירועים משמחים, כל מצב לא רגיל יכול לגרום לגוף ל"טראומה". מהי טראומה, ממה היא נגרמת ואיך מתמודדים?

מה אומר ציור עץ על האישיות של האדם? כיצד ניתן לראות בו חוויות שעבר המצייר בחייו, וכיצד משפיעות טראומות מהעבר על הציור?

טהוניה רובל נפתחת ומדברת על טראומה שעברה בילדותה, על השנתיים שבהן נעלמה מאור הזרקורים ועברה דיכאון חמור ועל האופן שבו יצאה מהכל, כשידה על העליונה. "נורא קשה לי לדבר על זה, ורק האמונה עוזרת לי להתמודד. היום אני יכולה להגיד שכנראה הייתי צריכה לעבור את כל זה, ואני נמצאת במקום שאני מודה לקב"ה על כל חלקיק וחלקיק"