איך מתמודדים עם טראומה מחשיפה לסרטון קשה?

בתי בת ה-14 נחשפה לסרטון מזעזע מתחילת המלחמה. הדברים גרמו לה לפחדים מוגברים מאוד ולתחושות גוף לא ברורות. ניסיתי להרגיע אותה בדרכים שלי, אך ללא הועיל. המצב מחמיר, וכעת גם לבית הספר קשה לה ללכת. חשוב לציין שלפני כן הילדה הייתה שמחה ואופטימית, והשינויים שחלו בה הם קיצוניים. איזה סוג טיפול מתאים למקרה כזה?

כשאנו חשופים לאירוע שנחווה בזמן אמת (טראומה) או לסרט או לסיפור ששמענו שהיה בו תוכן שזעזע אותנו – המוח לא מצליח לעכל את עוצמת החוויה, ויכולות להיות לכך שלוש תגובות: הילחם, ברח, או קפא. במקרה של בתך, התגובה היא ברח – כלומר הימנעות מלהתמודד מול העולם והחברה מהחשש להיחשף שוב לזוועות שראתה.

המוח קולט אירוע כלשהו בעזרת קולטנים של מערכת החושים. כשהוא קולט כאלה שמזעזעים אותו, הוא לא משלים את העיבוד בזמן אמת, והתוצאה שרשמיו של האירוע – המחשבות, הרגשות והתחושות, נשמרים במוח בצורה גולמית ולא מעובדת. מצב זה משדר לגוף סכנה של איום ממשי, ומופעלת כביכול "אזעקת אמת", שגורמת לילדה לחוש שוב את התחושות והרגשות הקשים שחוותה בזמן שראתה את הסרט – וזה מה שמונע ממנה לצאת.

המלצתי היא טיפול EMDR, או טיפול EMP. טיפולים אלה יעילים לעיבוד ולהקהיית הרגשות שנחוו כתוצאה מהחשיפה למראות הקשים. בנוסף לכך יש לשלב טיפול CBT, שעוזר לשינוי אמונות תת-הכרתיות, ותורם לחזרה הדרגתית לשגרה.

(כוכבה מזרחי, פסיכותרפיסטית CBT, NLP ו-EMP)