מחקר חדש: על מה חולמים הישראלים הכי הרבה מאז המלחמה?

מחקר חדש מצביע על כך שעבור ישראלים רבים, ההתמודדות עם אירועי המלחמה לא נעצרת בשעות שהם ערים, אלא באה לידי ביטוי גם בחלומות. צוות חוקרות מאוניברסיטת בר-אילן ומהמכללה האקדמית אחוה ניתח 203 נרטיבים של חלומות שנאספו לאחר מתקפת הטרור, ובחן כיצד הם משקפים עיבוד נפשי של הטראומה. המחקר פורסם בכתב העת Applied Research in Quality of Life.

"החלומות הפכו למרחב סמלי שבו אנשים מתמודדים עם דאגות קיומיות מרכזיות שהוחרפו על ידי טראומה קולקטיבית", מסבירה פרופ' פנינית רוסו נצר, ראש מכון ק.מ.ה במכללה האקדמית אחוה, באתר וואלה. ממצאי המחקר העלו ארבעה צירים עיקריים: עימות עם המוות, תחושות אשמה ואחריות, חוויות של בדידות לצד כמיהה לקשר, ותנועה הדרגתית מכאוס לבניית משמעות.

בחלומות רבים הופיע עיסוק ישיר בתמותה, לעיתים באמצעות סצנות של סכנה ובריחה. "חלמתי שאנחנו מוקפים בלי סיכוי לשרוד. ירי מכל כיוון. הסתתרתי מאחורי מיכל מים אבל ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שיירו בי", סיפרה משתתפת בת 26. לצד הפחד, זיהו החוקרות גם התחזקות של רצון לחיים.

נושא נוסף היה אשמה קיומית, שאינה נובעת מחטא מוסרי אלא מתחושת כישלון לפעול. משתתפת בת 51 תיארה: "הייתי בבית ההורים שלי כשמחבלים פשטו. ברחתי מהבית אבל התחרטתי שלא לקחתי את אמא שלי איתי. התעוררתי נחנקת. איך יכולתי לעזוב אותה?". החלומות ביטאו מאבק פנימי בין חוסר אונים לבין ניסיון להשיב אחריות וסוכנות.

במקרים אחרים הופיעו רגעי נחמה וחיבור. "חברה שלי חלמה שאחד הנעדרים בא להיפרד לפני שמצאו את הגופה. החלום הרגיש כמו טקס פרידה שקט, חסר מילים אך מלא משמעות", סיפרה משתתפת. חלומות אלה שיקפו מעבר מבדידות עמוקה אל קשר, גם אם סמלי.

לדברי החוקרות, החלום משמש מרחב לבניית משמעות מחודשת. "במרחב המעברי של החלום", אומרת פרופ' פנינית רוסו נצר, "נחשפת לא רק תגובה טראומטית, אלא מאמץ ראשוני לעיבוד - גם אם חלקי, לא מודע ולא רציף".