איך משתחררים מהטראומה מהזוועות של השנה החולפת?

לפני שנה ראיתי מול עיניי פיגועים ורצח בשמחת תורה. עד היום אני לא משתחרר מזה. מה אפשר לעשות?

אירוע טראומתי הוא אירוע של חוסר אונים. הבעיה הגדולה היא במסקנה של האדם בעקבות הטראומה. החוויה הקשה מייצרת מסקנה ש"העולם הוא מקום מאיים", ולכן במצבי החיים השונים האדם מרגיש איום. הוא מדבר פחות עם אנשים, יוזם פחות, מפחד להתחבר, ועוד הגבלות והימנעויות.

השלב ראשון בהחלמה הוא לדעת שמה שהיה – הוא לא מה שיהיה. מה שהיה, היה אירוע נקודתי. אמנם כואב, מזעזע, עם השפעה לדורות – אבל הוא היה אירוע נקודתי. חשוב לעשות הבחנה והבדלה, ולומר לעצמך בראש: זה היה מפחיד, אבל זה היה! זה היה קשה ומזעזע (לא להדחיק רגש, אלא לקבל אותו), אבל זה היה (להוסיף את ממד ההיגיון והיעילות).

השלב הבא הוא להפנים שזה שאתה ראית את הזעזועים, ובכל אופן אתה ב''ה עדיין חי – זו עדות לכך שגם מאירוע טראומתי אפשר להינצל. היו עשרות אלפי אירועים שוברי, אבל אתה כן ניצלת! אדרבה, אין כמוך שיודע שזה אפשרי.

חשוב לא לדחוק את השעה, אלא לומר לעצמך: "אני מקבל את זה שקשה לי. אני לא לוחץ על עצמי להרגיש טוב". לא להשוות בין מי שאתה אחרי הטראומה לבין מי שהיית לפני הטראומה, לא לעשות השוואות ולתהות מתי תחזור להרגיש טוב. ההשוואות לעבר מלחיצות, ולא מאפשרות להתקדם לעתיד.

בכל יום, פעמיים ביום, למשך 10 דקות, תכניס לשגרה שלך חוויה חיובית – כמו אכילה, מוזיקה, פעילות גופנית וכו' – בריכוז מלא, בלי רעשי רקע. תתרכז ותחווה אותה. כשהנפש חווה חוויה חיובית מרוכזת וממוקדת, היא חוזרת בהדרגתיות להאמין שיש טעם ומשמעות בחיים.