כעס

מחנך או הורה חייב ללמוד ולהשקיע בעצמו, לרכוש מידות טובות, להיות מתון וללמוד מתי צריך ימין מקרבת ומתי צריך שמאל דוחה

על מה אנחנו מודים? איך הכלב ניצל מהנמר, ואיך כועסים בצורה נכונה? 5 משלים למחשבה

מכירים את הביטוי שאומרים על מישהו שיש לו "בטן מלאה"? בדרך כלל זה משל למישהו שיש לו הרבה כעסים ותסכולים, ומי יודע מתי הם יתפרצו. ומה אם הבטן מלאה באוכל?

הבית שלכם יכול להפוך למרחב רגשי עמוק ומרפא שמזמין את הילד להתאושש מההצפה התמידית שלו, מסייע לו להתווסת ומונע ממנו להגיע לפיצוצים רווי דרמה. כך תעשו את זה נכון

עולם המסעדנות נראה מבחוץ כמו חלום: צלחות צבעוניות, מנות מעוצבות ותנועה מתוזמרת של צוות מיומן במטבח. אבל מאחורי הפרגוד - אלו הדברים שעשויים לעצבן כל שף באשר הוא

חיים עמוסים, חוסר שינה או אפילו רעב – יש כמה גורמים מפתיעים שמשפיעים על המצב הנפשי וגורמים לכם לכעוס

בחינוך ילדים, כעס זו הסכנה האמיתית. כי הילד, הדבר היקר לנו עלי אדמות, זקוק למישהו שיישאר יציב כשהוא סוער, ואם ההורה מצטרף לסערה - מי יוביל את הספינה?

אורחות צדיקים על הדרכים שיעזרו לנו להתמודד ברגעים של כעס: "יראה האדם כשכעסו מתגבר עליו, שישתוק או ידבר בנחת, ולא ירים קולו בכעסו..."

החוקרים מחזקים את האזהרה הישנה: כעס לפני השינה עלול להתבסס במוח ולגרום לנזק רגשי ארוך טווח. הם מסבירים כיצד רגשות שליליים מתקבעים בלילה – ומה אפשר לעשות כדי "לשבור את הקרח"

בין המדורות בחוץ למדורות שבלב – ל"ג בעומר מזכיר לנו איך לשחרר רגשות סוערים מבלי להתפוצץ ולשרוף את הסובבים אותנו

איריס חיים, שבנה יותם נחטף על ידי מחבלי חמאס לעזה ונורה למוות בשגגה על ידי כוחותינו, בפוסט מרגש שכולנו יכולים ללמוד ממנו דבר או שניים על כעס

הדיבורים האלו יקרים מאד אצל השם. דיבורי אמת, שגם אם הם לא נראים לנו פוטוגניים – הם אמת, ואמת צריכה להיאמר

כאשר ההורים לא מחוברים מספיק לעצמם, הם פוחדים מדי להכיר ברגשות של ילדיהם, וזה פתח לצרות. עצם השמיעה, עצם ההכרה, זה דבר שמעלה חוסן, וחוסך כל כך הרבה צרות

למה אנשים מכעיסים ומתסכלים אותי כל הזמן, ומה עושים עם זה?

אל תתנו לכעס לשלוט בכם! הרמב"ן חושף את הפתרון המושלם: דיבור רגוע שמפחית כעס, בונה יחסים טובים ומשאיר אותך בשליטה בכל מצב

"אני לא כעסתי, ברוך השם, על אף אחד היום. עבר יום רגוע יחסית. לא התעצבנתי, לא העפתי שום דבר...". היא שכחה

"אנחנו מתעסקות פה בהרבה חלקים נפשיים מופשטים. נוצרת מעין סכנה של ריחוף, מצב שבו הגוף מתנתק, ואז אנחנו פועלות לפי שכל, אבל הגוף נמצא במקום אחר לגמרי"