פרשת השבוע

בין דבריו של קרח מבצבצות ועולות טענות שמזכירות סוג של קומוניזם: כולם שווים, אין מעמדות בעם, אין גבוה יותר ונמוך יותר. תובנות מפרשת קרח מאת גד שכטמן

הכהן והלוי מקדישים את חייהם לחיי רוח ולעבודה רוחנית. כשהעם תומך בהם הוא נוטל חלק בעבודה שלהם, וכך, גם אם אדם לא הצליח לבנות את עולמו הרוחני באופן מושלם – הוא נוטל חלק בעולמם

אדם המעוניין שדבריו יישמעו באוזני חברו, לא מומלץ עבורו להיכנס לדברי השני ולקטוע אותו. אלא ראשית כל לגרום לו בחכמה לשתוק למספר רגעים. תובנות מפרשת שלח, מאת גד שכטמן

התלמוד כותב שכל האוכל בלא ברכה כאילו גוזל את הקב"ה ואת כנסת ישראל. 'גוזל' לקב"ה, ניתן להבין. אולם מדוע נחשב שגוזל את כנסת ישראל?

מדוע מצווה הקב"ה את משה לשלוח מרגלים על אף שהסוף המצער ידוע אצלו מראש?

מה ההבדל בין אלו שאומרים 'בעזרת ה'', לבין אלו שמפטירים 'הכל משמים'? נקודת ניווט מהפרשה לקריאת שלטי החיים, מאת גד שכטמן

לכל אדם יש במהלך חייו זמנים מאירים וזמנים חשוכים. אדם צריך לדעת, שגם בזמנים שהענן מכסה את משכנו הפרטי, הקב"ה מצפה ממנו להחזיק באמונה ובעבודת ה'. תובנות לפרשת בהעלותך, מאת הרב משה שינפלד

מהו המשותף לדיבורם של אהרן ומרים על משה ולחטא המרגלים בדיבורם על ארץ ישראל?

אדם מוסרי מבין שעל מעשה לא טוב צריך להתחרט, אולם פרשתנו מלמדת שלעתים גם על מעשה "טוב" צריך להתחרט; רעיון מפרשת השבוע לרגל זמן מתן תורתנו, מאת גד שכטמן

מברכת אהרן ובניו לישראל, ולסיפור המרגש על הזוג שהגיע לפתחו של רבי שמעון בר יוחאי על סף גירושים. תובנות מפרשת נשוא, מאת הרב משה שינפלד