פרשת תזריע מצורע

נגע הצרעת – מה זה באמת? מאמר לשבת

הנגעים באים בנסיבות רוחניות בלבד. כשבני ישראל היו שלמים ויראים, פתח הקדוש ברוך הוא 'ערוץ תקשורת' ישיר, שדרכו הם ידעו את מצבם הרוחני האמתי

| כ"ז ניסן התשע"ה |
אא

אנו יוצאים לסיור בקומת הניתוחים של בית החולים. אנו רואים חדרים חדרים ולא יודעים אילו חולים נמצאים בתוכם. כיצד נוכל לדעת מה מצבו הרפואי של כל אחד מהם? פשוט, אם נראה חולה נכנס לחדר, וכעבור חצי שעה יוצא ממנו, נדע שהוא עבר טיפול קל ומהיר; אם נראה חולה שיוצא כעבור ארבע שעות, נדע שהוא עבר טיפול מורכב יותר; ואם נראה שסביב חדר מסוים יש המולה חריגה, רופאים נכנסים ויוצאים, ואחיות מביאות מכשירים מכל מיני סוגים, נדע שבפנים שוכב חולה במצב רפואי קשה במיוחד. לרוב, רמת הטיפול ומורכבות הרפואה מעידים על רמת המחלה.

כלפי מה הדברים אמורים?

פרשת תזריע ופרשת מצורע הבאה אחריה מאריכות לא מעט בתורת המצורע על כל פרטיה: באופני הזיהוי, בתהליך ה'החלמה' ובדרך הכפרה. כל בר דעת מבין, שאם מאריכה התורה כל כך בעניינו של המצורע, ודאי טמון כאן רעיון חשוב מאוד, משום שאין אף מחלה גופנית אחרת שיש במקרא התייחסות לעניינה, וודאי שלא פירוט רב כל כך. בדרך כלל משאירה התורה לרופאים שבכל תקופה לאבחן נכון את המחלה ולנסות לרפא אותה בכלים שבידיהם. הנגע הגופני היחיד שהתורה מייחדת עבורו שתי פרשיות הוא נגע הצרעת.

כדי להבין את הרעיון, נצטט את דבריו הנפלאים של הרמב"ן, בפסוק העוסק בצרעת הבגד: "זה איננו בטבע כלל ולא הווה בעולם, וכן נגעי הבתים. אבל בהיות ישראל שלמים להשם, יהיה רוח השם עליהם תמיד להעמיד גופם ובגדיהם ובתיהם במראה טוב, וכאשר יקרה באחד מהם חטא ועוון, יתהווה כיעור בבשרו או בבגדו או בביתו, להראות כי השם סר מעליו" (רמב"ן, ויקרא יג, מז).

הנגעים אינם באים בנסיבות טבעיות חומריות, אלא בנסיבות רוחניות בלבד! כשעם ישראל היה במצב רוחני מרומם וכשהיו שלמים ויראים, פתח אתם הקדוש ברוך הוא 'ערוץ תקשורת' ישיר, שדרכו הם ידעו את מצבם הרוחני האמתי. כשאדם מישראל לא נהג כפי שראוי לנהוג, הקדוש ברוך הוא, מתוך רחמים ואהבה, הדליק לו 'נורית אזהרה' – בצורת נגעים בביתו או בגופו, שיידע שמשהו לא כשורה, וכך יבין האדם שעליו לשפר את דרכיו.

הנגעים באים על האדם מתוך רחמים ואהבה: "אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב השם – יוֹכִיחַ" (משלי ג, יב), השם קורא אליו מן השמים, כמו אבא אוהב הקורא לבנו להתקרב ולא להתרחק ממנו יותר מדי מחשש שיקרה לו משהו.

נצטט את דבריו של רבי ירוחם ממיר, בספרו "דעת תורה" (עמוד פח): "כשאדם רואה אלה המראות המשונות וכן כל הנגעים כי יהיו באדם, הלא עליו להתבונן בהם, ולהסיק כי יש כאן משא ומתן שמנהלים אתו מן השמים, השם הוא כאן המדבר אתו, להעיר אזנו על עברות שבידו". בהמשך הוא מוסיף (עמוד פט): "הוא סוד כל עניין הנגעים... הכל רק 'הצלפת שוט, משיכה במושכות', לעוררך, להקיצך וללמדך, להכיר כי מדברים עמך, להורותך כי מלמדים את הדרך תלך בה".

עונש צרעת בא בין היתר כתוצאה מעוון לשון הרע. הרמב"ם התייחס לעניין זה: "וזה השינוי האמור בבגדים ובבתים שקראתו התורה צרעת, אינו ממנהגו של עולם אלא אות ופלא היה בישראל כדי להזהירן מלשון הרע" (הלכות טומאת צרעת, פרק טז, י). זאת אומרת, נגע צרעת בא בעיקר לאדם שדיבר לשון הרע על חברו, במידה כנגד מידה. כשאדם מספר לשון הרע, מטרתו לגרום לחברה להתרחק מנשוא הסיפור. הוא מספר עליו דברים שליליים שיגרמו לחברה ולסביבתו הקרובה להסתייג ממנו, לכן, במידה כנגד מידה, מקבל המספר צרעת ועליו לשבת בדד (ערכין טז ע"ב).

מלבד ההנהגה של מידה כנגד מידה שבבידוד החברתי, יש בסנקציה זו גם תהליך חינוכי פעיל לתיקון הלקות בשורשה. כשהמצורע יושב בדד, יש לו הזדמנות פז לפגוש אדם מדהים, שיתכן כי זה זמן רב לא פגש – את עצמו. כשאדם רחוק מהמולת העיר ומתכתיבי החברה, נפתחות בפניו דלתות פנימיות והוא מסוגל לגלות בתוכו עולם עשיר, עולם פנימי עצום. הוא חושב על משמעות חייו, והוא מעלה תובנות שעשויות להוביל אותו מכאן ולהבא לתיקון עצמי, להנהגות טובות יותר ולעתיד משופר יותר; זוהי מטרת ההרחקה שלו.

נסיים בתפילתו המפורסמת של רבי אלימלך מליז'נסק, שמי שיאמץ את הכתוב בה, לא יגיע לדיבורי לשון הרע:

"אַדְרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ,

שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם,

וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ, בַּדֶּרֶך הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי מִלְּפָנֶיךָ,

וְאַל יַעֲלֶה בְּלִבֵּנוּ שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חֲלִילָה".

הנקראים ביותר
הידברות שופס

לומדים לצייר 4 קומיקס - דבורה בנדיקט

55לרכישה

מוצרים נוספים

ילדים מספרים על עצמם 10 - חיים ולדר

ספר תורה לילדים

ספר קהלת עם פירוש הרב זמיר כהן

בחסדך בטחתי - הרב יגאל כהן

המכתב - הרב יצחק פנגר

אנשים מספרים על עצמם 9 - חיים ולדר

לכל המוצרים