פרשת השבוע

כשעם ישראל היו משועבדים לפרעה, הם עבדו בעבודת לבנים קשה, כדי לבנות את עוצמת ממלכת פרעה. אלוקים הוציא אותם ממצרים כדי שיעבדו בעבודת "לבנים" רוחנית. בני ישראל קיבלו את הזכות להמשיך בעבודה – אבל הפעם, לצורך בניין מלכות שמים עלי אדמות

מדוע בחרה התורה לפתוח את כל הדינים והמשפטים - דווקא בדיני עבד עברי? ולמה מידת הרחמנות היא כל כך גדולה, שחז"ל בחרו למנות אותה בין שלוש המידות שנשתבחו בהן ישראל?

עולם הביון המודרני ממחיש לנו מה פירוש 'עין רואה ואוזן שומעת'. גם פרשת משפטים מבהירה שניתן להשליך ממורא בשר ודם כדי לפתח יראת שמיים

קבלת ייסורים באהבה: קל לדבר, קשה לבצע. המחנק בגרון והמועקה בלב מספרים סיפור אחר. אלא שכאשר אדם יתבונן ברעיון נפלא זה שוב, יבין אולי שהוא לא סובל לחינם – הוא משלם על שירות. מכינים לו מעדני מלכים. דבר תורה לפרשת משפטים

במעמד הר סיני מצווה אותנו הבורא: לא תרצח. וכי התכוונו לרצוח? אומרים לנו חז"ל, "כל המלבין פני חברו ברבים, כאילו שופך דמים". זוהי השקפת התורה – הלבנת פנים, יש בה משום רציחה. כשהתורה מצווה "לא תרצח", היא מבקשת להתרחק עד הקצה האחרון של רציחה, ששום ברזל לא יונף על "מזבח האדם", אפילו לא מחט

משה מעניק לעם ישראל "מרווח נשימה" להתארגנות, לפני שיתחיל זמן הפרישה שלפני מתן תורה. ומדוע הוסיף משה יום אחד? בכדי שכל יהודי יקבל את התורה "מדעתו" – ביישוב הדעת ובהתבוננות ראויה. ואולי הכנה זו היא שגרמה להם להגיע במעמד הר סיני למעלה הנשגבה: "נעשה ונשמע"

נדירים האנשים שהתעוררות רוחנית מביאה אותם לכדי מעשה משמעותי. יתרו היה אחד מהאנשים הללו

הפרשה מלמדת אותנו שבכל רגע נתון אנחנו יכולים לבחור במה להתמקד

כשהלב שלם, לא תמיד צריך מעשים שיוכיחו זאת. כשבני ישראל עמדו על שפת הים, משה אמר: "השם יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן". אלוקים עושה לכם הכל מאהבה, אל תעשו כלום. אם נבקע את השלשלאות הנועלות את נשמתנו – בורא עולם יבקיע את חומות הגלות. דבר תורה לפרשת בשלח

"היום לא קיימתי מצוות כמו שרציתי, לא נורא, מחר אשלים". אבל את המחר לא ניתן להשלים, כי למחר יש את המטלות הרוחניות שלו. היום שאבד לא יימצא שוב, חוץ מאשר בלוח השנה. דבר תורה לפרשת בשלח. וגם: רמז על ט"ו בשבט

הפרשה מספרת על המן ממנו ניזונו בני ישראל במדבר. הם לא נזקקו לעבוד אז, ממש כמו לומדי התורה של ימינו. אבל מה יעשה מי שלא יכול לעסוק בתורה כל היום?

הרב הרצל חודר בחידושים נפלאים מתוך פרשת השבוע, והשבוע - בפרשת בשלח: מה מיוחד בנס קריעת ים סוף מכל הניסים שנקבע לו חג מיוחד? מה נרמז ב"אז ישיר משה"? מדוע המים קפאו בלב ים? מהי שירת מרים ומהיכן היו להם תופים? במה מיוחד המן מכל אוכל רגיל ומה נרמז בו? למה נלחמו עם ישראל עם עמלק? לקראת סוף השיעור ידבר הרב על גדלותו של רבי חיים פלאג'י מחבר ספר כף החיים

יציאת מצרים דורשת מאיתנו לבחור בדרך הזו שוב ושוב

כשיצאו בני ישראל ממצרים, אף כלב לא נבח עליהם, ולא על בהמותיהם. מה משמעות הנס הזה, שעשה לנו השם? ומדוע, אחרי כל הניסים של עשרת המכות, היה צורך בעוד נס אחד? מה ביקש השם שנדע? דבר תורה לפרשת בא

למה יצר הרע כל כך שמח, כשאנו נותנים לו אחיזה בפינה אחת קטנה בחיינו? ומדוע דווקא אנחנו, כיהודים, יכולים ללמוד לחיות בשלום עם הלא נודע? בפרשיות גלות וגאולת מצרים טמונים סודות גדולים באשר למלחמת האדם מול יצרו

תרבות האוכל חדרה אולי לכל הפינה, אבל הפרשה מלמדת אותנו שתרבות קשורה דווקא לאופן האכילה, ולא למאכלי גורמה

הרב הרצל חודר בחידושים נפלאים מתוך פרשת השבוע, והשבוע - פרשת בא: מי קם לתחיה במצרים? איך גילו ישראל את כל אוצרותיהם של המצריים? מהו "אור במושבותם" ואיך זה קשור למתן תורה? מה המצוה הראשונה שנאמרה במצרים? איזה דברים משה התקשה והם נרמזו בשמו? מה מרמז נתינת גם על משקוף ומזוזות הבית? איזה דבר (מלבד כסף וזהב) הוציאו ישראל ממצרים? לקראת סוף השיעור יספר הרב מעט מגדולתו של הרש"ש הקדוש

בראשית מכת צפרדע, עלתה מהיאור צפרדע אחת בודדת. המצרים צחקו, נטלו מקל, חבטו בה בכוח – ונחילי צפרדעים חדשות התעופפו מפיה. המצרים הכו שוב, ושוב יצאו צפרדעים, עד שהתמלאה כל מצרים. המצרים האמינו שתמיד צריך לפעול כדי להגיע לתוצאות, ולכן על האדם לנסות שוב ושוב ושוב. אם זה לא הולך בכוח – זה יילך ביותר כוח, או ביותר השתדלות. האמנם?