מכתב

"פניתי אליך כשאני מרכין את פני בבושה: 'המורה, בטעות שכחתי את הספר'. הבטת בי במבט רך וסלחני, והשבת: 'לא נורא, לא קרה כלום'". מכתב מתלמיד לשעבר למורתו, למדור המכתב שלא יישלח לעולם

"אתה סמל לנשמה טהורה של צדיק שבאה ממקום אחר. אני רוצה שתגיד לאחים שלך, ולפעמים אפילו לי, שלא נכעס עליך כל כך, כי החיים נהיו מורכבים כל כך. לא באמת בגללך, אלא כי אבא הטוב שבשמיים החליט שככה טוב עבורנו" - אמא החפצה בעילום שמה כותבת מעומק הלב לבנה האוטיסט, למדור "המכתב שלא יישלח"

"הרבה פעמים אני מנסה לעודד את עצמי, שגם המעט שאני שומרת זה נחשב, וזה טוב, אבל בלב אני יודעת, שזה לא מספיק" – מכתב בעילום שם, למדור המכתב שלעולם לא יישלח

"בכל פעם שמישהו דופק בדלת, עוברת בי מחשבה, שאם זה רק היית אתה..." מכתב לבעלי לעתיד, למדור המכתב שלעולם לא יישלח

"לא מספיק שנאלצת לסבול את המצוקה הכלכלית שלנו, את הגירושין ואת הסביבה החדשה כאן בארץ ישראל, גם נאלצת לגדל אותנו לבד ולסבול התנהגות קשה ביותר מאיתנו. אבל בכל זאת, המשכת לפנק אותנו ולהעריף עלינו אהבה" מכתב מרגש בעילום שם, למדור "המכתב שלא נשלח"

"מרחק של שנים מפריד בינינו, וגם האוקיינוס, אבל שום דבר לא התרחק כמו הלב, שעבר מרחק גדול מזה ששתינו ציפינו שיעבור. הבעיה היא לא לבנות גשר - הבעיה היא שאין מי שיבנה אותו" – נעמי במכתב געגוע לאחות גדולה, במדור "המכתב שלא נשלח"

"על חטא שמירת העיניים סלח לי. אני מודה ומתוודה שזה קשה מנשוא, ושבכל רגע שעיניי פוזלות אחרי שקר החן והבל היופי - אני חווה נפילה כואבת, אך מנסה לקום ממנה חזק יותר" – אברהם במכתב שכולו חשבון נפש נוקב וגלוי למדור "המכתב שלא נשלח"

"פגשתי אותו בגינה, אחרי שבעה ומתישה ארוכה על אמא שלי. הוא ניסה ליצור קשר, ואני זרמתי איתו. הייתי צריכה שמישהו יקשיב לי וישמע אותי, אבל לרגע לא עצרתי לחשוב, שאולי מדובר בבנאדם הלא נכון" – בתאל במכתב געגועים לאמא למדור "המכתב שלא נשלח", עם מסר חד לבנות ישראל

"עד אז חיינו בתוך בועה, עם קשיים רגילים של אנשים רגילים, בלי להתחבק עם השטן. ואז הגיעו השקיות השקופות, האינפוזיה, הבדיקות, ההקרנות והגיהינום... אבל אבא, תודה על הניסיון הזה. רק ככה צומחים אנשים חזקים" – מדור "המכתב שלא נשלח" בדיאלוג מצמרר

"הרבה קרירות לא מוסברת היתה שם, במפגש בינינו. משהו שלא הצלחתי להבין. לא הבנתי - למה הוא לא מתייחס אליי? למה הוא כל כך קשוח? האם אין בו רגש להראות? ואז גיליתי..." - נוי במכתב סליחה מלא מוסר השכל למדור "המכתב שלא נשלח"

"אז למה? למה אמא מתעקשת להסתכל על חצי הכוס הריקה?" אורית כותבת מדם לבה, ומבקשת רק את החיוך של אמא שלה, במכתב מרגש למדור "המכתב שלא ישלח"

"כל כך הרבה פעמים אני חולמת על חיבוק, נשיקה, מילה טובה. כמה אני חולמת שנשב לשוחח, שאספר לה על הפחדים שלי" – החפצה בעילום שמה, כותבת למדור המכתב שלא נשלח מכתב מלב אוהב, לילדה שאי פעם עוד תהיה לה

אחרי החגים, אסתי במכתב נוגע על הגעגועים לקדושה, ההרהורים על אחדות והחיפוש האינסופי אחר התקדשות מחודשת, במדור "המכתב שלא נשלח"

"בדמעות רבות אני מנהלת את חיי. בכל שבת שבה אני מלווה את ילדיי לבית הכנסת, אני רואה את השיירות הלבנות צועדות, והלב נצבט בכאב. שואלת את עצמי מתי כבר תהיה לי שיירה לבנה משלי שתצעד ככה" – דינה במכתב כואב למדור "המכתב שלא נשלח", על שלום בית במציאות מורכבת

"ואז הכל צף. כל הרחמים העצמיים, הפחדים המשתקים, כל המפלצות שמסתתרות מתחת למיטה מטפסות לאט לאט לכיווני... ריבונו של עולם, לאן אני בורחת? איך יוצאים מפה, איך?". דינה במכתב מרגש למדור "המכתב שלא נשלח"

י', גולש באתר הידברות, שלח אלינו את המכתב המחזק והמרגש שלפניכם. נקודה למחשבה על חשיבות קבלת שבת בזמן

בדואר ישראל התקבצו מאות מכתבים שמוענו ל'אלוקים', 'הכותל המערבי' ו'אבינו היקר שבמרומים'. מה הוחלט לעשות בהם?

"אני רוצה שתדע שקשה לי. קשה לי מאד אפילו לכתוב את המכתב הזה, כי גם אני מחכה לרגע בו אסתכל לך בעיניים ואבין שמצאתי, שהגעתי ליעד. גם אני רוצה לבנות כבר בית שמח קדוש וטהור, לבנה אחר לבנה" – שירה במכתב מרגש, בעקבות המכתב שכבר נכתב בשבוע שעבר, של בחור שמחכה לזיווגו

"במקום שבו אני נמצאת, יחד עם הבדידות התהומית שמזדחלת לא פעם ישר אל תוך הלב, אני בוחרת להרגיש בת של מלך. לקום, ללמוד וללמד, להתקדם ולגלות עוד כישרונות שבהם חננת אותי. עד שהישועה שלי תבוא. והיא בוא תבוא, אני יודעת"

"מטבע הדברים, את שומעת לא מעט אנשים מסביב שמייעצים לך להתאזר בסבלנות ולהיות חזקה. לא להישבר נוכח הפער הכל כך כואב הזה שבין החיסרון, לרצון העצמותי הזה שטבוע בך כאישה. אבל אני אומרת להפך: אל תשתקי. תדמעי, תבכי, ותתחנני לישועה, תרעישי עולמות, כי יש מי ששומע. מותר ולצריך לבכות"