מכתב

"על חטא שמירת העיניים סלח לי. אני מודה ומתוודה שזה קשה מנשוא, ושבכל רגע שעיניי פוזלות אחרי שקר החן והבל היופי - אני חווה נפילה כואבת, אך מנסה לקום ממנה חזק יותר" – אברהם במכתב שכולו חשבון נפש נוקב וגלוי למדור "המכתב שלא נשלח"

"פגשתי אותו בגינה, אחרי שבעה ומתישה ארוכה על אמא שלי. הוא ניסה ליצור קשר, ואני זרמתי איתו. הייתי צריכה שמישהו יקשיב לי וישמע אותי, אבל לרגע לא עצרתי לחשוב, שאולי מדובר בבנאדם הלא נכון" – בתאל במכתב געגועים לאמא למדור "המכתב שלא נשלח", עם מסר חד לבנות ישראל

"עד אז חיינו בתוך בועה, עם קשיים רגילים של אנשים רגילים, בלי להתחבק עם השטן. ואז הגיעו השקיות השקופות, האינפוזיה, הבדיקות, ההקרנות והגיהינום... אבל אבא, תודה על הניסיון הזה. רק ככה צומחים אנשים חזקים" – מדור "המכתב שלא נשלח" בדיאלוג מצמרר

"הרבה קרירות לא מוסברת היתה שם, במפגש בינינו. משהו שלא הצלחתי להבין. לא הבנתי - למה הוא לא מתייחס אליי? למה הוא כל כך קשוח? האם אין בו רגש להראות? ואז גיליתי..." - נוי במכתב סליחה מלא מוסר השכל למדור "המכתב שלא נשלח"

"אז למה? למה אמא מתעקשת להסתכל על חצי הכוס הריקה?" אורית כותבת מדם לבה, ומבקשת רק את החיוך של אמא שלה, במכתב מרגש למדור "המכתב שלא ישלח"

"כל כך הרבה פעמים אני חולמת על חיבוק, נשיקה, מילה טובה. כמה אני חולמת שנשב לשוחח, שאספר לה על הפחדים שלי" – החפצה בעילום שמה, כותבת למדור המכתב שלא נשלח מכתב מלב אוהב, לילדה שאי פעם עוד תהיה לה

אחרי החגים, אסתי במכתב נוגע על הגעגועים לקדושה, ההרהורים על אחדות והחיפוש האינסופי אחר התקדשות מחודשת, במדור "המכתב שלא נשלח"

"בדמעות רבות אני מנהלת את חיי. בכל שבת שבה אני מלווה את ילדיי לבית הכנסת, אני רואה את השיירות הלבנות צועדות, והלב נצבט בכאב. שואלת את עצמי מתי כבר תהיה לי שיירה לבנה משלי שתצעד ככה" – דינה במכתב כואב למדור "המכתב שלא נשלח", על שלום בית במציאות מורכבת

"ואז הכל צף. כל הרחמים העצמיים, הפחדים המשתקים, כל המפלצות שמסתתרות מתחת למיטה מטפסות לאט לאט לכיווני... ריבונו של עולם, לאן אני בורחת? איך יוצאים מפה, איך?". דינה במכתב מרגש למדור "המכתב שלא נשלח"

י', גולש באתר הידברות, שלח אלינו את המכתב המחזק והמרגש שלפניכם. נקודה למחשבה על חשיבות קבלת שבת בזמן

בדואר ישראל התקבצו מאות מכתבים שמוענו ל'אלוקים', 'הכותל המערבי' ו'אבינו היקר שבמרומים'. מה הוחלט לעשות בהם?

"אני רוצה שתדע שקשה לי. קשה לי מאד אפילו לכתוב את המכתב הזה, כי גם אני מחכה לרגע בו אסתכל לך בעיניים ואבין שמצאתי, שהגעתי ליעד. גם אני רוצה לבנות כבר בית שמח קדוש וטהור, לבנה אחר לבנה" – שירה במכתב מרגש, בעקבות המכתב שכבר נכתב בשבוע שעבר, של בחור שמחכה לזיווגו

"במקום שבו אני נמצאת, יחד עם הבדידות התהומית שמזדחלת לא פעם ישר אל תוך הלב, אני בוחרת להרגיש בת של מלך. לקום, ללמוד וללמד, להתקדם ולגלות עוד כישרונות שבהם חננת אותי. עד שהישועה שלי תבוא. והיא בוא תבוא, אני יודעת"

"מטבע הדברים, את שומעת לא מעט אנשים מסביב שמייעצים לך להתאזר בסבלנות ולהיות חזקה. לא להישבר נוכח הפער הכל כך כואב הזה שבין החיסרון, לרצון העצמותי הזה שטבוע בך כאישה. אבל אני אומרת להפך: אל תשתקי. תדמעי, תבכי, ותתחנני לישועה, תרעישי עולמות, כי יש מי ששומע. מותר ולצריך לבכות"

"בפורים הזה ראיתי אותך שוב. חזרת אז מלילה ארוך בגיהינום, עם אדים בעיניים וקרחות חדשות שלא ראיתי קודם לכן בצידי הראש. רציתי לחבק אותך ולא לשאול כלום. להסתכל בעיניים הטהורות שלך, שכאב עצום צעק מהן עכשיו. שתקתי, ובמקום זה החמאתי לך על הקעקוע החדש ועל התספורת" – שירה במכתב מרגש לחברה שאיבדה את הדרך

"יש רגעים שאולי נראה לי שאתה לא אוהב אותי, אבל אני יודעת שזה רק כתוצאה מהקושי שלי. זה רק היצר הרע, שמסנוור אותי מלראות את האהבה האינסופית שלך כלפיי, כי זה לא הגיוני שלא תאהב אותי, הרי אתה יצרת אותי. בראת אותי. אתה הבאת אותי לעולם... אז איך אתה יכול שלא לאהוב אותי?"

"לאורך כל השנים היה לנו קשר מיוחד, לא תמיד היה קל, אבל תמיד ידעתי ש'אני הילדה של אמא'. ואז יום בהיר אחד התגלה שאת חולה במחלה סופנית. חשתי שעולמי חרב עליי באחת. העוגן שעליו נשענתי כל השנים התפרק" – שיראל במכתב מצמרר על החיים לצד אמא, והחיים שבלעדיה

"אמא, אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שאמרת לי 'אני אוהבת אותך' בכנות, שנתת לי מחמאה או אמרת לי כמה שאת גאה בי... זה לילה עכשיו, ואני לא יכולה להפסיק לבכות. כל העולם נם את שנתו, אבל ליבי ער, זקוק כל כך לאהבה שלך. כוחות נפש רבים לקח לי כדי לכתוב את המכתב הזה, וכולי תקווה, שלא רק את תקראי אותו, אלא כל ההורים באשר הם" – מכתב חובה מרגש על כוחה של אהבת אם, והחיסרון העמוק שלה

"בורא עולם, נדמה שדי, כשל כח הסבל ואין יותר כח להיות כל כך רחוקים ממך. אנא אבא, תגלה את ייחודך בעולם, באמת. מדהים בורא עולם איך שאתה מסתתר טוב כל כך בתוך היצירה שאתה בעצמך בראת, עד שאני מחפשת אותך ולפעמים לא מוצאת" – סיגל אהרון במכתב שצועק גאולה

"לא מזמן זכיתי לראשונה להפוך לאם בישראל. וזה כל כך מרגש, אבל יחד עם זאת, רק אתה אבא יודע כמה קשה לי לראות את השמש שוקעת מרחוק, בתחושה שעוד יום עבר ואני בבית, לא עשיתי כלום. וזה קצת צובט בלב" – מכתב מרגש מאמא טרייה על השמחה (וגם ההתמודדות) שבאמהות