הלימוד היומי
מה מברכים על לחמניות מתוקות, והאם מותר לשאול שאלות על היהדות?
יום חמישי, כ"ה בחשוון תשפ"ז: גם בתקופות של לחץ, הקדישו כמה דקות ביום ללימוד היומי. שתפו משפחה וחברים
- הידברותלמעקב
- כ"ה חשון התשפ"ז||

2 הלכות ביום
2 הלכות ביום מתוך "בהלכה ובאגדה", עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
מה מברכים על לחמניות מתוקות?
לחמניות מתוקות שניכרת בהן מעט מתיקות, לבני ספרד ברכתן "מזונות", אך לבני אשכנז ברכתן "המוציא", אלא אם כן מורגשת המתיקות מאוד כמיני מתיקה.
על כן, ספרדי המתארח אצל חברו אשכנזי בשבת, ויודע שבעל הבית בוצע על חלה מתוקה, יודיעו קודם לכן שיביא לו חלה שאינה מתוקה כלל, או שיביא עמו חלה כזו ויברך עליה. ואולם לצורך לחם משנה, רשאי לצרף חלה מתוקה, אך יבצע על החלה שאינה מתוקה, ויאכל ממנה כביצה (54 ג'), ולאחר מכן רשאי לאכול ולהתענג על החלה המתוקה בלי לברך עליה שוב.
האוכל כמות של 216 גרם לחמניות מתוקות, נוטל ידיו ומברך המוציא וברכת המזון, ודינו כאוכל פת לכל דבר, שאינו מברך על שאר מאכלים שבסעודה כעוף, אורז וכדומה, וכן אינו מברך על משקה ששותה בסעודה.
איזה לחמניות כדאי להביא בסעודות מצוה?
האוכל לחמניה מתוקה פחות מ-216 גרם, אף אם אוכל גם מאכלים אחרים ובסך הכל יגיע לשיעור קביעות סעודה 216 גרם, מברך מזונות ועל המחיה. וברור שבמקרה כזה, יברך על שאר המאכלים, כגון תפוח אדמה, עוף וכיוצא בהם. אלא אם כן מלפת בהם ממש את הלחמניה, כמו בסלטים וכדומה, שאז ברור שאינו מברך על סלטים אלו שנאכלים ממש עם הפת.
ועצה טובה לכל ירא שמים המזמין את חבריו לסעודת מצוה, ויודע שיש מהם אשר אינם נוטלים ידים, ולא מברכים ברכת המזון, שלא יביא לחמניות רגילות שברכתן "המוציא", אלא לחמניות מתוקות שברכתן "מזונות", כדי להצילם מעוון. ויעוררם לברך ברכה ראשונה ואחרונה, או שאחד יברך בקול ויוציאם ידי חובה. ורעה חולה היא באזכרות שהן, שמזמינים לחמניות מתוקות, אבל במציאות אינן מתוקות ולא כלום, ורבים רבים נכשלים באוכלם לחם גמור ללא נטילת ידים וללא ברכת המזון.
הציטוט היומי
"ושלמות מדת הבטחון היא שלא יבטח באדם כלל וכלל ולא יקפיד על שום אדם, כי יאמין באמונה שלמה שהכל שלוחי דרחמנא נינהו והרבה שלוחין למקום אם לטוב ואם למוטב מגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב (שבת לד, א), ואם יעמדו כל העולם בכף מאזנים להרע או להיטיב לו כחוט השערה וגזרת המקום בכף שניה, מכריעה היא את כלם". (פלא יועץ, ערך הבטחה).
משמעות הציטוט
הפלא יועץ מסביר כי שלמות הביטחון נמדדת באמונה מוחלטת בהשגחה אלוקית. לאדם השלם בביטחונו אין תלות באחרים כדי להצליח או למנוע רעה, אלא הוא יודע שכל דבר בא ממנו יתברך.
הביטחון האמיתי הוא אמונה שלמה שכל מה שקורה בעולם הוא באמצעות שליחיו של ה', וכל מה שנעשה, טוב או רע, הוא לפי רצונו של ה', ושום דבר לא קורה מבלי שהוא מסכים לכך.
ה' משתמש בהרבה שליחים – אנשים או נסיבות – כדי להביא את הרצון האלוקי לידי ביטוי.
גם אם כל העולם יתאגד כדי לעשות טוב או רע, החלטת ה' היא זו שקובעת את התוצאה הסופית.
הדברים מבטאים עקרון של ביטחון מוחלט בהשגחה האלוקית, שבו האדם מאמין שכל מה שקורה בעולם – טוב או רע – הוא רצון ה' ואין להטיל את האשם או הקרדיט על אף אדם. כל אחד הוא שליח של ה', ואדם שלם בביטחונו לא יקפיד או יבטח באדם אלא תמיד ידע שהכל הוא מכח ה'.
החיזוק היומי
האם מותר לשאול שאלות על היהדות? האם שאלות וספקות באמונה הן חלק מתהליך התחזקות? מורנו הרה"ג זמיר כהן שליט"א משיב. צפו