מכתב

אף אחד לא שם לב לעיניים הטרוטות מעייפות ובכי. אף אחד לא הבחין בלב העמוס שאיים להתפוצץ מפחד. המכתב שלעולם לא יישלח

תודה, אבא, גם על זה שהבאת לי כח ומח לכתוב לך את המכתב הזה. המכתב שלעולם לא

אני, בע״ה, אעשה את ההשתדלות שלי, ואעבוד. תפסיקו כבר לדאוג ולקחת את האחריות מבורא העולמים. המכתב שלעולם לא יישלח

אנשים טובים שהתגלגלו איתי לשם אמרו לי – קחי דף ועט, תכתבי מכתב לרבי לוי יצחק, תספרי למי את סולחת ומה המעלות הטובות שיש באותו אדם. המכתב שלעולם לא יישלח

יהודי יקר, מי צריך שליחים?! מי צריך התערבויות? אם נתקעת בדבר מסוים בחיים, שאין לך שום פתרון איתו – שמח בו! ה' יתברך הסיר את כל האפשרויות, כדי שתבוא ותבקש ממנו לבדו! המכתב שלעולם לא יישלח

אבא, גם מאמר ללא מילים נקרא לפניך? גם ללא חמימות הלב? כי אם כן, אז אמשיך לכלות פני אליך. המכתב שלעולם לא יישלח

זה לא קל שאת אמורה להיות המפרנסת העיקרית של הבית, שמבחינתי זו זכות גדולה! המכתב שלעולם לא יישלח

אני כל הזמן במלחמה עם עצמי, כל הזמן בספקות האם אני משמחת אותך. המכתב שלעולם לא יישלח

כואב לראותך בנפילות. אני חווה אותך היום ממקום הרבה יותר קרוב ומבין. גם כשאתה במצב לא ממש טוב, ניכרים בך כוחות עצומים ותכונות נפש מיוחדות. המכתב שלעולם לא יישלח

כואב לכן עכשיו ושורף, ואף אחד לא מבין את זה. רק הוא היחיד שמבין, רק הוא היחיד ששומע, הוא היחיד שייתן לכן חיבוק וכתף תומכת. המכתב שלעולם לא יישלח

אני חיה בתוך שטח הישרדות. להדוף את המחשבות שמובילות לפחדים. להתחזק, להאמין. אני בשדה קרב, נלחמת להישאר בריאה בנפשי. המכתב שלעולם לא יישלח

כמה אני רוצה שהוא כבר יגדל עוד קצת... יתחיל למלמל יותר, לתקשר איתי יותר, שאני אבין אותו יותר. שיתחיל להתהפך ואז לזחול, ויאללה, גם ללכת. המכתב שלעולם לא יישלח

תמיד מהצד נראית לי עתיקה מידי, סגורה, חונקת, לא דבר שאתה רוצה לחלוק איתו חיים. אבל אחרי הפצרות רבות של כל מיני שליחים ששלחת לי (ואני מעריץ את העקשנות שלך), הסכמתי לפגישה אחת, לא מחייבת. המכתב שלעולם לא יישלח

מכתב נדיר בכתב ידו של מרן הגראי"ל שטיינמן שנכתב בזמן מלחמת העולם השנייה – נחשף כעת ומועמד למכירה פומבית. את המכתב הייחודי שלח הגראי"ל משוויץ, כשהוא מביע בתוכו את החשש להישלח למחנה עבודה מטעם השוויצרים. מהו הנס שאירע לו בסוף? קראו בכתבה שלפניכם

כשהאחים אנאליזה וחורחה חזרו הביתה יום אחד, עם מכתב בתוך התרמיל שלהם – הוריהם לא ידעו למה לצפות. בידיים רועדות הם פתחו את המכתב, ואז גילו שמי שכתב אותו היא לא אחרת מאשר נהגת ההסעות שמסיעה את ילדיהם מדי בוקר לבית הספר. מה אמר המכתב? קראו בגוף הכתבה

אתמול (ב'), לראשונה מזה הרצח המתועב של בתה תאיר – אילנה ראדה כותבת לראשונה מכתב רווי כאב לבתה ז"ל, בהבטחה חד משמעית שלא להרפות ולא לשקוט עד אשר תגלה את האמת על הרצח שלה. "סבא יוסף שכה הערצת נפטר מצער על הירצחך. אבא שמואל שכה אהבת והוא אותך – לא קיבל את לכתך, חלה ומת מוות אכזרי בייסורים, וגם סבתא בעקבותיו

אין לי דירה לתת, ואני רוצה בן תורה שילמד כל היום. אבל לך, אבא, יש דירה לתת, ואני משתדלת לסמוך רק עליך. המכתב שלעולם לא יישלח

במקום להציע לי מישהו שאני אוכל לדבר איתו, את מתחילה לחנך אותי, לצעוק עלי ולהפחיד אותי. המכתב שלעולם לא יישלח

"אמרו שכישלונות בונים, אבל קראתי שהימים האלו מסוגלים לתשובה, ושיש סיעתא דשמיא ענקית. אז למה אני נכשל בהם?". קורא שיתף את דניאל מזרחי בהגיגים לקראת ר"ה. קראו את המכתב, וגם את התשובה

מכתב זה שנכתב על ידי אישה אנונימית בת 83 עבור חברתה הטובה – הוא ההוכחה לכך שכל יום שאנחנו מבזבזים במחשבות על העבר, ועל 'אילו' ו'יום אחד'. עלינו לתת לקב"ה להוביל אותנו באמונה שבסוף כל החלקים השבורים וחסרי הצורה יתאחו לכדי צורה אחת שלמה ומובנת, ובינתיים, עלינו ליהנות מהדרך וממכתבים כגון זה