"זה קשה להיות הקוץ בין כל השושנים שמסביבי"

היי, יש לי הרבה מה להגיד, אבל מי יקשיב לבחורה כושלת, שהדבר היחיד שהיא מצליחה לדבוק בו בתמידות הוא לישון ולשכוח מהכל? לשכוח מעצמי, מהכישלונות שלי, מהקשיים, מהמבטים הכאובים של ההורים וגם מהמבטים המבקרים של האנשים שאני לא מכירה, אבל יודעת שאני לא באה להם בטוב, אף על פי שאני שקטה, לא מתבלטת ולא רוצה להציק לאף אחד.

לא נעים שאנשים שופטים לפי מראה עיניים. אני יודעת שכל מה שרואים בי זה "שלוחית" עם מכנסיים, שנראית רחוקה מאלוקים. אבל... אני קרובה לאלוקים, רוצה אותו בקרבתי יותר מתמיד. בעבר נראיתי חזקה יותר, בוטחת יותר, אבל זה לא היה אמיתי.

זה נכון – אני לא טובה יותר מאף אחד אחר. יש דברים שאתחרט עליהם כל החיים. הרבה פעמים אני מנסה לעודד את עצמי, שגם המעט שאני שומרת זה נחשב, וזה טוב. אבל בלב אני יודעת, שזה לא מספיק.

הסביבה, המשפחה, ההורים הטובים והנפלאים שיש לי – זה לא מובן מאליו. הם טובים, יותר מידי טובים בשבילי. לא משנה כמה אני מנסה להיות טובה יותר, זה עדיין לא טוב לעומת הסביבה הטובה הזאת.

זאת לא תלונה, אבל זה קשה להיות הקוץ בין כל השושנים שמסביבי. זה קשה להסביר שוב ושוב שאני לא מתכוונת להכעיס או להכאיב לאף אחד, וזו נטו הבעיה שלי עם עצמי, המלחמות שלי בין הרע והטוב, בין העיקר לטפל.

כולי תקווה בשבילי וגם בשביל ההורים שלי שיום אחד אולי זה יקרה, ואהיה חזקה יותר.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.