מכתב

מטלטל: אחות אלמנתו של הרב משה בירנצוויג ז"ל מביתר, שנפטר באופן טראגי ומובל בשעה זו בדרכו האחרונה – פרסמה מכתב קורע לב ברשתות החברתיות, ובו היא שולחת את תנחומיה מחו"ל, לאחותה שבארץ. "תקבלי הכל באהבה", כותבת האחות בדם לבה. "מבטיחה לך שיש לך את הכוח"

למה צריך גורם שלישי וכל כך מחייב? כשדפקת על דלתי לבי, פחדתי ממך. אבל ברגע שנפתח הפתח – התאהבתי בך. המכתב שלא יישלח לעולם

אנחנו מחכים לך. להחזיק אותך בזרועותינו, לשחק איתך, להאכיל אותך. מחכים להיקרא הורים. המכתב שלעולם לא יישלח

אני כל כך קטנה. מנסה לשחק במשחק של החיים, ולא תמיד מצליחה. אני צריכה שתחזיק אותי חזק, ולא תעזוב אותי. המכתב שלעולם לא יישלח

ככל שמתקדמים החיפושים, התכשיטים יפים פחות, מתאימים פחות. אולי כדאי לי להסתפק בתכשיט הקודם, ולא לחפש את האחד שמתאים לי? המכתב שלעולם לא יישלח

כל כך הרבה בתים בנית לנו, כל כך הרבה נתת לנו, והבית שלך עדיין חרב. פתאום הבנתי את הצער. המכתב שלא יישלח לעולם

התלבטתי, היה לי קשה, אבל אז הרגשתי סוף סוף את החיבור. ודווקא אז זה נגמר, בלי שום הכנה מראש. המכתב שלא יישלח לעולם

הכי קל לא לבחור, לתת לתנאי החיים להוליך. אבל את צריכה למלא את תפקידך בעולם. אם אמנם קטנה בתוך העולם הגדול הזה, אבל את חלק בלתי נפרד מהבריאה היפה של השם. המכתב שלא יישלח לעולם

למה את מסתגרת בתוך עצמך? למה את מתרחקת ממני ומשאר המשפחה? אמא כל כך עצובה, ואת מפסידה אותנו, המשפחה שלך. המכתב שלא יישלח לעולם

במשך שנים חיפשתי את החברה הטובה, זו שאוכל לתת בה אמון מלא, אך התבדיתי שוב ושוב. עד שמצאתי אותך, אבא שבשמים, והתחברתי אליך. המכתב שלא יישלח לעולם

לא מזמן התפרסם במדור "המכתב שלא יישלח לעולם" מכתב תחת הכותרת "לשידוך שלי שנפל – תודה על הכל". התחברתי מאד למה שהיה כתוב בו, אך ראיתי שהוא קצר מאד, והחלטתי להוסיף לו. גם אני שברתי אירוסין, וב"ה בקרוב מאוד אני מתארסת שוב. המכתב שלא יישלח לעולם

שיר מרגש, אשר מתאר את המסע, את התחושה, את התקווה ואת התפילה של תקופת הרווקות. המכתב שלא יישלח לעולם

אבא שבשמים, לא תמיד אני מצליח לתקן ולהתעלות כמו שאתה מצפה ממני. אבל אני רוצה, כל כך רוצה. אני בוכה ומתחנן שתסלח לי, ונלחם כדי לתקן. המכתב שלא יישלח לעולם

כל כך הרבה שידוכים ופגישות עברתי, ואני משתדלת לזכור כל הזמן שזה לא האנשים שמכאיבים לי, אלא שכל התהליך של הרווקות הוא מאת ה'. המכתב שלא יישלח לעולם

אבא, זכני תמיד להודות לך ולהעריך את הטוב שאתה נותן לי – וגם את הקשיים שאתה נותן לי. המכתב שלעולם לא יישלח

מאיפה מגיע הצורך הנואש להיות אהוב בעיני כל העולם ולקבל אישורים שאנחנו בסדר? מאיפה הפחד הזה שלחבק את העם שלך יתפרש כגזענות? לאן הלכה גאוות היחידה שלנו כעם? ולמה גאווה יהודית הפכה למילה גסה? המכתב שלא יישלח לעולם

חשבנו שנתארס יחד, אבל את נשארת מאחור. האם אינך רוצה שאשתף אותך בחיי? האם את רוצה שרק נדוש מידי יום בשידוכים שעולים ויורדים? המכתב שלעולם לא יישלח

בכל שנה יש שינוי במזג האוויר. אין הדבר תלוי אלא בי, ואני רוצה להרגיש את האמונה ואת התקווה. המכתב שלא יישלח לעולם

אנחנו שטופים בדעות קודמות על כל מגזר, וחבל. אני אוהבת את כולכם, כי אתם אחים שלי, ואני מאושרת להיות שייכת לעם הכי מאושר ואמתי בעולם. המכתב שלעולם לא יישלח

הרבה דתיים מבית מקיימים אולי את כל המצוות, אבל חסר בהם התוכן, ובעיקר האהבה והקרבה לה'. אין להם מתיקות בתורה ובמצוות, וזה כל כך חבל. לפעמים הקרובים הם אלה שצריכים את הקירוב הכי גדול