מכתב

"אתמול בלילה בכיתי לך על הקושי שלי לשמור מצוות. בכיתי הרבה, ואתה חיבקת אותי ודיברנו עד השעות הקטנות של הלילה. הסברת לי שזו לא בושה להיות דתי, ושלהפך, צריך להתגאות בזה. ועמוק בפנים גם אני מרגישה ככה, אבל כלפי חוץ - אני מנסה, אבל עדיין לא מצליחה..." שיראל לוי, נערה צעירה במכתב כואב וחשוב לאבא שלה, ולכל ההורים באשר הם

"אשתי, זאת שנבראת בשבילי, אני רוצה שתדעי שגם אני מתפלל ומייחל ליום שבו אכיר אותך. גם אותי מבאס לחזור הביתה לבד, גם אני רוצה לדאוג לך ולשמח אותך, גם לי יש לילות שאני עולה לישון בבכי ובתפילה שנזכה להיפגש כבר. גם אני בחתונות של חברים מתקשה לשמור לפעמים על ארשת של שמחה, וחושב לעצמי 'מתי גם אני אזכה??'" – אורן במכתב מיוחד לזיווג שלו

"לעולם לא אבין ולא אדע מה עבר עליך כל אותן השנים בהיותנו נשואים. מעולם לא הבנתי איך אפשר להעביר שעות על גבי שעות מול המחשב. אמנם ידעתי מה מעשיך, אך לא הבנתי איך אפשר... ויום אחד קמת ועזבת, בלי להיפרד, בלי לומר שלום. לא ידעתי איך אתמודד לבד בעולמי, מה אומר לילדים שלנו" – תהילה במכתב קורע לב לבעלה המכור

"חשבתם פעם על משמעות הביטוי הזה, שנאת חינם? כלומר הכוונה היא כששונאים מישהו חינם, ללא כל סיבה. והלא בדרך כלל, כששונאים מישהו יש לנו סיבה טובה לכך, לא? אז זהו שלא. אין שום סיבה מספיק טובה לשנוא יהודי!" – רותם במכתב מעורר לבבות לאהבת ישראל

"צר לי מאוד שאימכם נקטפה בדמי ימיה במחלה הקשה, ונאלצתם לראות אותה נשברת מיום ליום, ונתמכת בכם. כשהיא נפטרה, האור כבה בבית וליבי נמהל ביגון שאולה. ואז, בעצת רבנים, לבל אמות מצער ואטבע ביגון, אספתי את עצמי, ולא היו לי מילים להסביר לכם את אותם שברי כוחות הנפש שאספתי, כדי לשאת אישה שנייה אחרי אמכם, ואתם מקשים את לבכם"

"זה לא לקח הרבה זמן. תוך עשר דקות סיימנו את השיחה, שבמהלכה הסברתי לך את שאיפתי. אתה הגבת די באדישות, וכך נפרדנו. כל הדרך חזור היתה מטושטשת מדמעותיי. לא התביישתי מעוברים ושבים, לא היה לי אכפת. רק התפללתי עלי ועליך" – שרית במכתב שבנות רבות יזדהו איתו, על מישהו שהשאירו אי פעם מאחור...

"אני בוכה כל הזמן לקב"ה שיעזור לי לקיים את המצווה החשובה הזו, ולכבד אתכם, אבל בסופו של דבר, קשה לי לכבד אתכם וקשה לי שלא לכבד אתכם. הלוואי שהייתי מסוגלת להסתכל לכם בעיניים ולהגיד: "אבא, אמא ,אני אוהבת אתכם, וכל האי כיבוד הורים שלי זה מכאב וקושי גדול! ואני מבקשת סליחה מעומק ליבי..." – מכתב טעון שממוען אולי לכל ההורים באשר הם...

"תודה על הימים הכואבים, על ימי העוני. על הימים שלא היה חלב במקרר. על לילות החורף הקרים בהם לא נרדמתי בלילה. תודה על כל האנשים שהשפילו, שפגעו, שבזו, שלקחו. תודה השם על כל מה שכבר לא נשאר" – גיטה לוי במכתב מלא כאב – אבל מלא אמונה, שיחזק גם אתכם

"תחבקו את הילדים שלכם, בבקשה הורים, תאהבו ותחבקו אותם. ואל תנדו את הילדים האלה, אל תטרקו להם את הדלת. גם אם נדמה שהם הלכו – תזכרו להשאיר להם תמיד דלת פתוחה, ולא משנה השעה ביום, כי בסוף הם יחזרו…" – אסתי קלאפיש במסר מרגש להורים לנוער מתמודד

"אני יודעת שקשה לך מאוד עכשיו ואת נלחמת בשיניים. היצר הרע לא מרפה ממך. הוא לא עוזב. הוא יודע שאת חזקה, אז הוא נלחם. ואז את מתחזקת, ושוב נשברת קמה ונופלת. מרטיבה בדמעות את הכרית בלילה, ואולי גם ביום..." – מכתב מרגש ומעודד מלב אל לב, לכל בת באשר היא

"גופו החסון קיבל את הלמות הכימותרפיה, ההקרנות, הטיפולים הביולוגיים ואפילו פנינו לרפואה האלטרנטיבית. עשינו כל מה שרק אפשר, וגם מה שלא היה נראה אפשרי. הכל עשינו למענו – רק שיחזור אלינו. אבל בורא עולם רצה אחרת. רצה אותו קרוב אליו" – חדווה במכתב געגוע אמתי לאבא שהלך לעולמו בטרם עת

"אבאאאא!!!", אני זועקת. "הגעתי לפה, לכותל, למקום שהשכינה שלך נמצאת קרוב. לשריד של המקדש שלך. אז, אז אבא, תיגע בי. תיגע בנפש הפצועה שלי, תעטוף אותי. תיקח את הפחד הנורא שלי, את השנאה, את הכאב, את חוסר השקט. איפה אני, או איפה אתה?" – רותי, במכתב געגועים מרגש לעצמה ולאבא שבשמיים

"בקושי אני יודע איך את נראית. אינני בטוח שאזהה אותך ברחוב. למרות שבמשך השנים עקבתי אחרייך לא מעט. מרחוק. אין יום ובעיקר לילה, שאינני מתייסר מכך. אינני מאמין שיש אדם שבכוחו להתאושש ממכה אנושה שכזו. כל תחום בחיי ספג פגיעה קשה: הבריאות, העבודה, האופי. אם יש גיהינום עלי אדמות - ביכולתי לתאר אותו היטב" – דוד, במכתב אב כואב

"ואז, ברגע אחד אני לוקחת נשימה עמוקה, מתחברת אליך, ונגמרות לי השאלות. כשאני מצליחה להסתכל על הדברים בעיניים של אמונה, גם הכאב שלי מקבל חיבוק גדול ונרגע. אני מבינה שאני קטנה מכדי לדעת למה, אבל מנסה להמשיך להאמין בכל כוחי, שיום אחד גם הישועה שלי בוא תבוא. שגם אני אזכה להתחתן יום אחד ולהקים בית נאמן בישראל"

"תאמיני או לא, אבל מהר משנבחין, בקרוב יעברו עוד עשר שנים נוספות. אני כבר בעזרת השם אחתן את הגדולה שלי, ואת? לא יודעת מה יהיה איתך... את תמשיכי להאמין שהבחור שאת חיה איתו כבר שנים, עדיין ירצה להתחתן איתך גם כשתהיו בני 40, ולא יעזוב אותך לטובת מישהי צעירה יותר..." – רבקה במכתב כואב לחברת ילדות, שרבים יוכלו להזדהות איתו

"אמא ואבא שלי, אני רוצה לבקש מכם משהו: בבקשה אל תתפרקו פה בקולי קולות באמצע הבית, בכל פעם שאתם רוצים להביע אי הסכמה. תחשבו עליי. אני פוחדת. זה עצוב לי. קשה לי לראות את ההורים שלי לא אוהבים. ואולי יותר מהכל, מה שהכי כואב לי כרגע הוא שאני יודעת שכבר הגעתם למצב שיש לכם מחשבות על לפרק את החבילה ולהתגרש" – פריאל, ילדה בת 10, במסר כואב להורים שלה, שכל הורה חייב לקרוא

"אבא, אנחנו בעזרת ה' נתחתן, נקים משפחות וננסה לאט לאט לחבוש את כל הצלקות ולרפא את הפצעים. אני אנסה לסלוח על כל השנים הקשות, אבל על דבר אחד אני לא בטוחה שאצליח לסלוח: על האהבה של אבא, שכנראה לעולם לא אדע מה טעמה, ועל האהבה שאני רציתי לתת לך ולא הצלחתי מעולם" – מדור 'המכתב שלא יישלח לעולם', בפנייה מרגשת לכלל האבות, שתשאיר לכם נקודה מרגשת למחשבה

מכתב מחזק של אישה למודת סבל, שעל אף תחושות הצער והבדידות בחרה להאמין שהכל מלמעלה. "מי שעוזב את השם מאבד את הכל, ובעיקר את עצמו"

"אפילו שעברו מאז כבר שנתיים, אני יודעת שאף פעם לא אשכח אותך. אני מקווה שגם אתה לא תשכח אותי, ויותר מזה, מקווה אתה שלם עם הבחירה שלך, כי אני מאז מרגישה חצויה" - מדור 'המכתב שלא נשלח' במכתב לבחור משידוך שלא צלח, שרבים יזדהו איתו

חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב בהצעת חוק המונעת בזבוז זמן ועוגמת נפש: דואר ישראל יחויב לציין מי עומד מאחורי כל מכתב רשום