המכתב שלא יישלח לעולם

"אבא, תודה על הסרטן"

"עד אז חיינו בתוך בועה, עם קשיים רגילים של אנשים רגילים, בלי להתחבק עם השטן. ואז הגיעו השקיות השקופות, האינפוזיה, הבדיקות, ההקרנות והגיהינום... אבל אבא, תודה על הניסיון הזה. רק ככה צומחים אנשים חזקים" – מדור "המכתב שלא נשלח" בדיאלוג מצמרר

  • א' כסלו התשע"ז
אא

שלום סרטן,

אנחנו מכירים שנה בערך.
הגעת לאמא שלי יומיים לפני שחגגתי 16. סוג של מתנת יומולדת... יומיים אחרי זה, חגגתי את המסיבה במחלקה האונקולוגית, ניסיתי לחייך, ובמקום חיוך פרצו נחלים של דמעות.
אמא שלחה יד לחבק אותי, אבל באותה יד היתה מחוברת אינפוזיה והיא נפלה שמוטה על המיטה.
ככה פתאום באמצע החיים.


עד אז חיינו בתוך בועה של אבא, אמא ובת, עם קשיים רגילים של אנשים רגילים, ובלי להתחבק עם השטן .וכשהגעת, ואיתך הגיעו השקיות השקופות, האינפוזיה, הבדיקות, ההקרנות והגיהינום... נעלמו לנו שאריות השמחה. במחט הזו שדקרה את אמא שלי, נדקרו גם החיים שלי ושל אבא.


מחר ראש השנה תשע"ז. אתמול חגגתי יומולדת 17 בבית... עם אמא...
שנה אתה איתנו, ובשנה הזאת גדלתי ולמדתי להניח את הראש על אבא, ולבכות איתו בפתח של המחלקה. למדתי שמותר להתפרק ולצרוח, והמתנה הכי טובה שקיבלתי ממך היא ההישענות המוחלטת על אבא שלי שבשמיים.


עכשיו, כשאין לי אחות לשים עליה את הראש ולבכות, או אח להישען עליו, אני מרימה את הראש אליך, אבא. ואתה מחבק אותי כל כך חזק. אני מרגישה את החיבוק שלך. כל בוקר כשאמא קמה והיא בבית ולא מאושפזת, אני מרגישה את החיבוק שלך.
בכל סעודת שבת כשאמא איתנו ולא במיטה, אני מרגישה אותך, אבא.
ואפילו בימים הנדירים האלו שאמא יוצאת איתי לקניון עייפה וכואבת, אבל מאושרת מעוד יום של חיים.


שלחת לי ניסיון, אבא, ואני מנסה להיות גיבורה. ורק אתה יודע כמה אני משתדלת לראות רק את הצד הטוב של הסרטן, אבל לפעמים מרגישה שהסתרת את הפנים שלך, אבא, הסתרת מאוד.
קשה לי לדון את הסרטן לכף זכות.
קשה לי, כי גם אני רוצה שאמא תלווה אותי לחופה בבוא העת...
קשה לי, כי אמא שלי היא כל העולם שלי. היא האחות שמעולם לא היתה לי והחברה הכי טובה שלי.
אבל תודה, אבא. תודה ענקית...


תודה על כל יום שקמתי - ואמא בבית.
תודה על כל בוקר שהיא שותה קפה ומרגישה את הטעם שלו... ולא רק טעם מתכתי מר בפה...
תודה על כל יום שהיא צלולה ולא מטושטשת.
ותודה, אבא, שקיבלתי את הניסיון הזה.
כי רק ככה צומחים אנשים חזקים, ומפה אני אזנק למעלה...
ואתה עוד תשלח לנו ניסים. אני מאמינה, אבא. והכי מאושרת להיות הבת שלך.
אז תחתום אותנו לחיים, אבא. גם אם אין בנו מעשים. נכון.
אבל אנחנו רוצים לעשות אותם.
לחיות בשביל לקדש את השם שלך... בשביל שיהיו בנו מעשים.
בתיה.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור החדש של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.

תגיות:מחלת סרטןהמכתב שלא יישלח לעולם

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה