מכתב

אבא יקר, איתך היה לי קשר מיוחד, אתה יודע זאת. אני מתגעגעת אליך כל כך. המכתב שלעולם לא יישלח

תודה שאתה תומך, מבין, מקשיב, עוזר לי בכל צורה אפשרית, גם כשאתה לחוץ. המכתב שלעולם לא יישלח

תחילה אני לא רציתי, ואתה כל כך כן, ועכשיו בדיוק להפך, לצד השני לגמרי... מה קרה פתאום? המכתב שלעולם לא יישלח

ילדה שבסך הכול השתדלה. שבחרה בחיים אחרת. לתת לאנשים, לא ליפול לאותם מקומות חשוכים. להאמין בעצמה כמה שהיא יכולה, לרפא פציעות עמוקות בתוך הנשמה. המכתב שלעולם לא יישלח

כשאתן זקוקות לעזרה, אתן יודעות לבוא ולבקש ולדבר יפה. אבל אם לא – אין בינינו כלום. המכתב שלעולם לא יישלח

בתי הקטנה והאהובה, אני יודע שחוסר הוודאות קשה לך, שאת לא מבינה למה אני עושה לך את זה, למה את צריכה לחוש כאב או צער, למה צריך להיות חוסר אם אני כ"כ אוהב

לא משנה כמה ארגיש לבד – מתוך הדמעות אני אזעק אליך, אבא. המכתב שלעולם לא יישלח

רוצה שאבא יבוא, ינחם וינגב את הדמעות. שאבא יחבק חזק. המכתב שלעולם לא יישלח

החבילה שלי לא בהכרח כבדה יותר משל אנשים אחרים, רק שאצלי כולם רואים. המכתב שלעולם לא יישלח

אני מיטיבה להבין בין אמת לשקר, בין צורך לרצון, ולא מתפעלת מתפאורות העולם הזה. המכתב שלעולם לא יישלח

אז מי את, כבוד המורה א', שככה תסכמי את עתידי המזהיר? וזה למה? כי דיברתי בשיעור, ביקשתי מחק מחברתי! המכתב שלעולם לא יישלח

אבא, אני רוצה שתשתנה בשביל שלך יהיה טוב בחיים. בבקשה, אבא, תלך לטפל בעצמך. המכתב שלעולם לא יישלח

נכון, ילדות היינו, אך אני סוחבת עמי מטען כה כבד מילדותי הקשה אתכן. המכתב שלעולם לא יישלח

אבא, סליחה שכשכואב לי אני מיד נזכרת בך, מורחת על הכתב את הכאב שממלא אותי. כשטוב לי, לא תמיד אני רצה ישר אליך. המכתב שלעולם לא יישלח

פרויקט הפצת הספרים יצא לדרך. מאות ספרים כבר חולקו – והנה מכתב תודה ראשון שהגיע למערכת הידברות

עזבתי את הבית אשר בניתי גם אם לא הבנתי, כאבתי, אבל כיבדתי את אבא. המכתב שלעולם לא יישלח

רגע לפני שאנחנו נפרדות, רציתי להגיד לכן, ילדות שלי, שאנחנו לא נפרדות! אתן תמיד בתוך הלב שלי, כולכן ביחד וכל אחת לחוד. המכתב שלעולם לא יישלח

מכתב תודה נוסף ומרגש במיוחד שנשלח למחלקת "שלום בית" בהידברות. "אנחנו בדרך הנכונה עכשיו, לבנות בית, ולא לפרק חס ושלום"

שאף פעם לא אפחד מהעתיד שלי. שיהיה לי ברור שהעתיד שלי הוא רק בידיים שלך, אז ממילא הוא כל כולו טוב. המכתב שלעולם לא יישלח

מכתב אמיתי ואנונימי שקיבל הרב ארז משה דורון והקריא באחד משיעוריו, ופשוט לא יכולנו להתעלם ממנו. "אני רוצה לבכות את כל הפחד שמעוור אותי וחוסם אותי ונועל וקושר אותי, לבכות את הכל בשיא הרגש האמיתי. בא לי ללכת למדבר, שיידבק בי החול ולא החולין. לבכות את המקצוע שבו אני עוסקת – הופעות, כסף, אנשים, כבוד"