"והשבתי חיה רעה מן הארץ": מה יקרה בימות המשיח?

אחת הברכות בפרשת בחוקותי היא "והשבתי חיה רעה מן הארץ".

מה הכוונה בברכה זו? האם הכוונה להבטחה של ימות המשיח, "וגר זאב עם כבש"? זה הרי נס שנוגד את דרכי הטבע בכלל?

נחלקו בדבר התנאים בספרי, רבי יהודה אומר: והשבתי חיה רעה מן הארץ – מעבירן מן העולם, ורבי שמעון אומר – משביתן שלא יזיקו. ובאותה המחלוקת נחלקו הרמב"ם והראב"ד, הרמב"ם בהלכות מלכים מתאר את הברכה אפילו בזמן הגאולה בלי שינוי טבע העולם, והראב"ד משיג עליו: והרי נאמר והשבתי חיה רעה מן הארץ!

אמנם בפירוש הרמב"ן נראה שגם דברי רבי  יהודה, "מעבירן מן העולם", אין הכוונה שלא יישארו בעולם חיות טורפות. אלא הרי הנושא הוא ברכת בני ישראל בארץ ישראל, כלומר הכוונה היא שכאן בארץ יעברו מן העולם, ייכחדו החיות האלו. ואין זה נס גלוי. בזמננו מתגעגעים אמנם לתקופה שהיו כאן נמרים אריות ודובים, אבל היכחדותם אינה נס.

גם דברי רבי שמעון, משביתן שלא יזיקו, לא בהכרח שהכוונה לנס גלוי, כמתואר בנביאים לימות המשיח: "ושעשע יונק על חור פתן", אלא שה' משגיח שלא יזיקו את בני ישראל.

האם חיה טורפת שאינה טורפת, זה בניגוד לטבעה? ייתכן שזה תלוי בתנאים. הטורפים הגדולים כמו אריות, נמרים, ועוד, כאשר הם מגודלים על ידי בני אדם, הם לא פוגעים בהם. גם הכלב והחתול שגדלים ביחד יכולים להיות ידידים. אם בזמן הגאולה השלמה נחזור לגן עדן, והשפע יהיה גדול, לא יצטרכו לטרוף ולהרוג.

אמנם בעלי דם קר אינם כאלו: נחש או תנין, אינו מפתח רגשות או היכרות. אין ליצורים כאלו בעיה לטרוף בביס אחד אדם שגידל אותם שנים רבות. ואולי יש קשר להריגת הלוויתן או התנין לעתיד לבא. הנחש התקלל בחטא אכילת עץ הדעת, ואולי לעתיד לבא הקללה תסור, וגם האופי של הנחש ישתנה. אשרי המחכה ויגיע.