"לחיים": איך התחילה תרבות היין בעולם?

אחרי המבול היה העולם שמם מעצי פרי, והתורה מספרת לנו: "ויחל נח איש האדמה ויטע כרם".

היין הביא קללה לעולם, אומרים חז"ל, משום שעל ידי כך שנח השתכר, הסתבבה קללתו לבני חם וכנען. הב"ח (אורח חיים קע"ד) מסביר כי זו הסיבה שבכל שתיית יין אומרים "לחיים" – משום שהיין הביא קללה בראשית גילויו, אנו מברכים שיביא חיים וברכה (טעם אחר לאמירת לחיים, במדרש תנחומא בפרשתנו, משום שלהרוגי בית דין נותנים יין לפני הוצאתם להורג, ולכן אנו מברכים "לחיים", להבדיל בינינו לבינם). ובספר הפרדס מתלמידי רש"י נכתב בשם רש"י, שלכן לפני שתיית היין אומרים "סברי", כלומר שימו לב והסכימו לכך שאני שותה מדבר שהביא קללה לעולם, ובכוונתנו לברך עליו ולהשתמש בו לטובה, ולשמוח שמחה של מצווה.

בתיקוני הזוהר (תיקון כ"ד) נאמר שהסיבה לאמירת "לחיים" היא משום שעץ הדעת היה גפן, ועל ידו באה מיתה לעולם. אך נראה שאותו גפן שהיה מוכר לאדם הראשון נכחד, ונטיעתו התחדשה רק על ידי נח. וחז"ל כותבים דברי תוכחה לנח, מדוע לא למד מאדם הראשון: "ויחל נח איש האדמה ויטע כרם, אמר רב חסדא אמר רב עוקבא ואמרי לה מר עוקבא אמר רבי זכאי אמר לו הקדוש ברוך הוא לנח: נח לא היה לך ללמוד מאדם הראשון שלא גרם לו אלא יין", (מסכת סנהדרין דף ע ע"א).

חז"ל מספרים שגם בת שבע, אמו של שלמה המלך, הוכיחה אותו על שתיית יין: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מלמד שכפאתו אמו על העמוד ואמרה לו מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי מה ברי הכל יודעים שאביך ירא שמים הוה עכשיו יאמרו אמו גרמה לו?... כל נשים של בית אביך היו נודרות יהא לי בן הגון למלכות ואני נדרתי ואמרתי יהא לי בן זריז וממולא בתורה והגון לנביאות... מה לך אצל מלכים ששותים יין ומשתכרים ואומרים למה לנו אל?... מי שכל רזי עולם גלויים לו ישתה יין וישתכר?... אמר רבי יצחק מניין שחזר שלמה והודה לאמו דכתיב כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי כי בער אנכי מאיש מנח דכתיב ויחל נח איש האדמה ולא בינת אדם לי זה אדם הראשון" (שם).

מבחינה מחקרית, בשנים האחרונות אכן מתברר שראשית תרבות היין והגפן נמצאת באררט. אחד מאתרי ייצור היין העתיקים המזוהים בעולם נמצא במערת ארני-1 שבאיזור אררט, בארמניה של ימינו. בתוך המערה נחשפו מתקן לדריכת ענבים, בור נמוך לקליטת הנוזל, כלי אחסון וגם שרידי ענבים.

כדי לדעת היכן ראשיתו של עץ הגפן, נעשה גם מחקר גנטי. השוואה רחבה, שנעשתה בין אלפי גפנים מתורבתות וגפני בר, מצביעה על תהליכי ביות קדומים באזור מערב אסיה. ביות פירושו שבני אדם בחרו שוב ושוב גפנים שתכונותיהן הועילו להם, ריבו אותן וטיפחו אותן. מכאן מסיקים כי חבל אררט היה מרכז משמעותי בגידול הגפן הקדומה, וממנו התפשט לכל העולם הקדום.

באזור מערב אסיה ישנן עדויות קדומות מאוד ליין. כך, למשל, באתר חג'י פירוז שבצפון מערב איראן נמצאו כלי חרס ובהם שרידי יין מעורב בשרף עצים, ששימש כחומר משמר. בשאר חלקי העולם היין הגיע מאוחר יותר. ממצא היין הקדום ביותר במצרים, למשל, הוא בקבר באבידוס, והוא מאוחר בהרבה לשרידי היין ממערב אסיה. היין במצרים היה באותו זמן ייבוא מארצות אחרות, צפוניות למצרים, ונמצא רק בכדים, ללא אתרי ייצור, בעוד במערב אסיה ובעיקר באררט נמצאים אתרי הייצור הקדומים ביותר של יין.