הבלוג של שירה כהן

"תמיד יש דרך מכבדת יותר מזו": טור תגובה לתקרית סביב שלט הצניעות בדואר

לא ברור כיצד שלט קטן שנתלה על דלת של סניף חלוקת דואר בשכונת גאולה בירושלים - הצליח לעורר סביבו כל כך הרבה מהומה. טור תגובה לסטודנטית שהגיבה עליו בדרך בלתי מכבדת

| ד' אלול התשע"ח |
אא

לא ברור כיצד שלט קטן שנתלה על דלת של סניף חלוקת דואר בשכונת גאולה בירושלים - הצליח לעורר סביבו כל כך הרבה מהומה. כיאה לשכונות חרדיות, השלט בסך הכל ביקש לכבד את האנשים שגרים בסביבת סניף הדואר - חרדים ברובם, ולהיכנס פנימה בלבוש צנוע.  

אין זה מחזה נדיר כל כך לראות שלט מעין זה בשכונות חרדיות, אך בימים שבהם כל אחד מרשה לעצמו לזלזל קבל עם ועדה ביהדות ובעקרונותיה - מה הפלא שגם הפעם היה מי ש'נחרד' מעצם הבקשה? סטודנטית מבצלאל עברה בסניף כדי לאסוף דבר דואר - אך כשנתקלה בשלט שבו נכתב 'נא לכבדנו ולהגיע בלבוש הולם וצנוע', החליטה להפוך את זעמה האישי לשיח ציבורי.  

השלט התמים הצליח להעלות את חמתה של הסטודנטית הצעירה, עד כדי כך שמצאה עצמה כותבת מתחתיו מסר משלה: "עובדי דואר נכבדים (ונכבדות), אם הלבוש שלי מפריע לכם/ן ומוביל אתכם/ן לדבר עבירה, אתם מוזמנים לכסות את העיניים ולא להגיד לי איך להתלבש".  

את המעשה הזה הסבירה מאוחר יותר בשיחה עם ווינט, באומרה כי "זו חוצפה שמעירים לי על הלבוש. זה שירות ממשלתי, ואני לא יכולה שלא להגיע לשם". 

אז למה היא לא עוברת לסניף דואר אחר? מ' טוענת כי ניסתה לעבור מספר פעמים, אך בקשה נשללה.  

לדבריה, פעמים רבות קודם לכן הגיעה לסניף הדואר הזה ברחוב נחום, ו"העובדים תמיד היו סבלניים ומכילים, ואף פעם לא העירו לי", אך כמעט באותה נשימה סותרת את עצמה ואומרת "כשאני יוצאת לרחוב אני מקבלת הערות על הלבוש שלי, כך שאני חווה את ההדרה של הנשים, ובאופן אישי זה מאוד מעצבן שמעירים לי על הלבוש". 

 

לפני דור הנראות הוויראלית, מצאנו לרוב את הדרך לגשר בין הפערים התוך-חברתיים 

דואר ישראל מסר בתגובה כי מדובר ביוזמה מקומית של בעל מכולת שנמצא בשכונה ומעורב בחלוקת הדואר, וכי השלט הוסר. "בעל המקום שתלה את הפתק על דעת עצמו - הסיר אותו לבקשתנו. במידה והלקוחה מעוניינת לאסוף את החבילה ממקום אחר - עליה להזמינה מלכתחילה לכתובת אחרת, כמו מקום עבודתה", צוין.  

מדוע זה בכל זאת לא קרה? בימים כתיקונם זה אמור היה להיות הדבר הכי טבעי בעולם, אך נדמה שקל הרבה יותר להצית וללבות את המדורה הבוערת ממילא סביב נושא הדרת הנשים ולהפוך מ'אינקוגניטו' למפורסם, מאשר להפנות פנייה רגילה אל דואר ישראל - שוודאי הייתה נענית בחיוב. 

למה ללכת בדרך הרגילה, כשאפשר על הדרך להוסיף עוד קיסם למדורת השנאה והפילוג, אם אני ממילא "מתנגדת לתפיסה שעל פיה נשים צריכות לכסות את עצמן", כפי שהתבטאה הסטודנטית?! 

למה להכניס 'ראש בריא למיטה חולה' ולהיכנס לפרוצדורה של חליפת מכתבים מול הביורוקרטיה הישראלית - כשאפשר להיכנס בקלות בפתח שבו החטאת כבר רובץ?  

בימים כתיקונם, לפני דור הנראות הוויראלית, מצאנו לרוב את הדרך לגשר בין הפערים התוך-חברתיים, ליצור סוג של הידברות הוגנת וראויה ולכל הפחות - לשמור את הדברים בתוכנו, ולהתמודדד עמם בצורה מכובדת ומכבדת.  

 

האם את מסכימה איתי שתמיד יש דרך מכבדת יותר מזו? 

אני לא חייבת להסכים עם שלט כזה או אחר ועם המסרים שבו, אבל כאדם שמתיימר להיות חלק מחברה מתוקנת שמכבדת את הפרטים שמרכיבים אותה - אני כן חייבת לכבד את המקום שבו אני נמצאת. אני כן צריכה להתאים את עצמי לאורח החיים של האנשים שחיים במקום שבו רגלי דורכת... 

אז נכון, סטודנטית יקרה. את לא חייבת לשנות את הלבוש שלך. לפי דברייך - איש גם לא ביקש ממך לעשות זאת, ואף לא אחד מאותם עובדים מעולם לא העיר לך על האופן שבו את מתלבשת. נכון? אז למה בעצם בחרת להגיב בצורה כה מזלזלת, מכוערת ובלתי  מכבדת בעצם הוספת השורות שלך מתחת לשלט? בואי נחשוב לרגע: האומנם היה זה רצון להעביר מסר לעובדים בלבד, או לעם ישראל כולו? אם השלט הצליח כל כך להרגיז אותך, מדוע לא פנית לעובדים בעצמם וביקשת שיסירו אותו כי הוא 'פוגע' ברגשותייך?  

יכול להיות שזה לא היה משנה דבר - אבל האם את מסכימה איתי שתמיד יש דרך מכבדת יותר מזו? האם את מסכימה איתי שבדיוק כמו שאני בחרתי שלא לציין את שמך בכתבה הזו, בכדי שחלילה לא להוציא לך שם רע - גם את יכולת לבחור בנקיטת אמצעים אחרים כדי להתמודד עם הפגיעות שלך? 

כולנו נפגעים בימים אלו מכולנו.  

כולנו מזדעקים - מי על הדרה, ומי על חוסר כבוד מספק ללומדי התורה ומקיימי מצוותיה.  

ובכולנו רצון להוציא את הצדק לאור.  

מי צודק? 

בואי נשב על כוס קפה, נדבר בנחת, נחייך, נשאל שאלות ונכרה אוזן לקבל את התשובות של שני הצדדים, נברר בנועם כי 'דרכיה דרכי נועם - וכל נתיבותיה שלום'. 

את רוצה לברר מה עומד מאחורי הבקשה של השלט, למה מבקשים מהנשים לכסות את עצמן במקומות ציבוריים, ולמה יש לך בחירה כיצד לנהוג כשאת נתקלת בשלט כזה - אז בואי נדבר על זה בצורה יפה ונעימה, נטולת התנגחויות או רצון להצטייר יפה בתקשורת.  

התקשורת לא קובעת דבר מלבד דבר אחד: עד כמה היא באמת מצליחה להביא אותך להידברות אמיתית עם מי שהכי קשה לך איתו?

נקודה למחשבה.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (77 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים