נוער מתמודד

ההורים היו שבורים, האחים התבלבלו והושפעו מהאח, הבית הפך שדה קרב, וכל זה קרה דווקא למשפחה שהשקיעה בילד וטיפחה אותו. הרב אייל אונגר בסיפור על הדרך שהחזירה את המשפחה למסלול השמחה

הצד השני של הרקמה, חיים עם גבול, והמלחמות שאנחנו לא יודעים עליהם

מה גורם לצעירים שחונכו על דרך התורה והמצוות לבחור במשהו אחר? מה הם ראו שגרם להם להאמין שיש חלופה טובה יותר? לא בגלל ספקות באמונה, אלא בגלל משהו בכיוון לגמרי אחר

הנקודה של השראת שכינה אותה פעל אברהם אבינו פעל לייסד ולצרוב בכולנו, קיימת בלב כל יהודי

4 עצות מעשיות מיוחדות שיכולות לסייע לנו להתכוון בתפילה

6 מסרים של העצמה שאנחנו פוגשים בכל בוקר מחדש בתפילת שחרית

לא צריך להיבהל מהכישלונות הבלתי נמנעים שיש בדרך, העיקר לא להתייאש ולהמשיך להיאבק

האם כל הרגל שנרגיל בו את הילדים אכן יישאר איתם לתמיד, ומה אפשר לעשות כדי שאכן יישאר?

ילדים, תפילה ומה שביניהם: המטרה היא שחווית התפילות בימים הנוראים תיזכר אצל הילד כחוויה חיובית ונעימה

פרופורציות, הכרת הטוב, התחדשות ורושם ראשוני: לקחים מפרשת השבוע, שנוגעים לכל הורה

לא צריך באמת שמישהו יבחר בנו וימַנֶּה אותנו לתפקיד הזה. זה לא משנה

ילדים עם קושי בעיבוד השמיעתי מתקשים לזכור הוראות מורכבות. אלה הדרכים המהנות שבהן תוכלו לעזור להם

היועץ לא רק אוכף ולא רק משפיע, אלא גם מתייחס לכלי של המקבל, ודואג להשפיע בצורה מותאמת ומדורגת. היועץ גם שומע וגם מייצר דיאלוג

זה הזמן לזהות ולשנות את ה"נושר" שבנו. טור חובה לחודש אלול

נו, גם היא רוצה לשמוע מבני שלה משהו... היא רוצה לדעת שיש לו היכולת לבטא מעט ממה שעבר עליו. איך היא יכולה לעזור לו?

3 נקודות עבור המורים, שכדאי לקחת איתנו ולזכור כל השנה

לפעמים אנחנו באמת מעירים רק הערה קטנה, מתוך לב טהור וחם. אבל כאשר אצל השומע יש פצע טראומטי פתוח סביב אותו נושא, מספיקה הערה קטנה כדי לייצר תגובת נגד חסרת כל פרופורציה. מה כבר אמרתי?

ידע עולם בסיסי לא נרכש דרך אנציקלופדיות, וגם לא מחייב ביקור במוזיאון המדע. מה כן? מודעות לעניין, חשיפה וגרייה של הילד, ובעיקר שימת לב לילדים שמטבעם פחות חוקרים

התפתחות השפה מתחילה מרגע לידתו של התינוק, ואף עוד קודם לכך. מחקרים מוכיחים שאף ברחם אמו קולט התינוק צלילים וקולות, ומפתח ערנות וזיהוי טובים יותר של שפת האם ביחס לשפות אחרות

ה"ימין מקרבת" היא תנאי מחייב לכל סוג של "שמאל דוחה"

יש לילדים האלו המון סיכויים להצליח. דווקא בגלל ההפרעה, יש להם דרכים מופלאות של פיצוי, ויש סל שלם של יכולות חזקות שמתגבשות להן

ההיכרות שלי עם הרב אורי זוהר זצ"ל, והתובנות שלו לגבי נוער בסיכון בכלל, וילדי קשב בפרט

לכל אחד יש איזו "שפת אהבה" עיקרית, וכמה "שפות אהבה" משנִיות, וכשנותנים את כל הלב לילד ב"שפת אהבה" שאינה מתאימה לו, זה "פוּל גז בניוטרל" - זה קצת לבטלה

הנוער שלנו, שלא מכיר דבר אחר, מתפלא ולא מבין איזה פסול אנחנו מוצאים בתכנים שמעניינים אותו

אם נלך בצורה קשה עם העיקש, זה רק יגרום לו להתעקש יותר. אז איך כן?

יש לנו כאן הזדמנות מופלאה ורעיון נפלא לקשור את הילדים שלנו אלינו לאו דווקא במילים. לחבר אותם דרך חושים אחרים

חולה צריך להרגיש שאוהבים ומקבלים אותו. זו הסביבה שבה מתרחשים תהליכי ריפוי ותיקון

באלו מילים אתם מחמיאים לילדים שלכם, ועל מה בדיוק? זה לא רק עניין של סגנון