בפחות מ-4,000 שקל ובלי שיפוץ: מייקאובר שהפך דירה שכורה לבית חמים ועוטף

הכל התחיל בשיחת טלפון לפני שלושה חודשים. שיחת טלפון שהולידה פרויקט כיפי, מהיר יחסית אך מאתגר. הבקשה של הלקוחה הייתה ברורה. אחרי משבר גדול שעברה, היא רוצה אווירה חמימה, ביתית ואוהבת. האתגר, כאמור, היה התקציב והעובדה שמדובר בדירה שכורה.

הבית של בתיה מורגש מיד כבית נעים, עוד לפני העיצוב. אני נכנסת ומביטה סביב, מצלמת. המצלמה עוזרת לראות מה שהעין לא מצליחה לתפוס. התקציב שלרשותי לא גדול - פחות מ-4,000 שקל. במסגרתם אני צריכה לחולל מהפך לפחות בחדר המגורים, במטבח ובחדר האמבטיה. אני מתמקדת בעיקר בחדר המגורים, החלל העיקרי של בני הבית. לבתיה חמישה ילדים, וחלל המגורים משמש אותם להתכנסות נעימה בשבתות, משחקי קופסה משותפים והתכרבלות משותפת על הספות אחרי סעודת שבת. כרגע החלל נטול עיצוב, קצת אפרורי, ולא משקף כלל את האישיות הנעימה והחמה של הדיירת.

הדירה זמנית, ולכן אנחנו לא מתמקדים בצביעה, חיפוי קירות או החלפת חזיתות במטבח. המטרה שלי היא לשנות את מראה הבית בעזרת רהיטים קלים, חפצים ואקססוריז שהיא תוכל לקחת איתה לדירה הבאה - כשהיא תעבור דירה, העיצוב יעבור יחד איתה.

מאיפה מתחילים?

כמו בכל עבודת הום סטיילינג, מתחילים מבדק בית ותיקונים קלים. דלת ארון מתנדנדת, ידית חסרה באחת הדלתות. תריס גלילה נופל. כיוון שהתקציב מוגבל והדיירת צפויה לעבור דירה בתוך כמה חודשים, בחרתי לא לצבוע את הקירות אלא להתמקד בניקוי שלהם. טביעות האצבע של הילדים החמודים נעלמו בעזרת ספוג הפלא, שהעניק לנו קירות יחסית חדשים. כאמור, המטרה הייתה לשמח את הדיירת ולא את בעל הדירה. כשהיא תעזוב – העיצוב בשלמותו הולך איתה.

אחרי יום של תיקונים, ניקיונות וסידור כללי, הגיע יום החלפת גופי התאורה. במרכז הסלון היה מה שאני מכנה "פלורסנט סוכה". מהסוג שהיה נפוץ בעבר בבתים הישראלים ופינה (ברוך השם) את מקומו לגופי תאורה שמפיצים אור נעים ורך יותר. מנורת הפלורסנט מתאפיינת בכך שהיא מפיצה אור לבן וקר, אני קוראת לזה "אור חדר לידה". לא בדיוק האור שתרצו בסלון שלכם.

התמקדנו בגופי תאורה פשוטים, איכותיים ולא יקרים, כאלו שנראים טוב ועושים את העבודה. כגוף תאורה מרכזי בסלון בחרתי בגוף תאורה עגול שטוח, בעל שלושה מצבי תאורה, שמופעלים על ידי שלט - אור צהוב ורך, אור יום ואור לבן קר. כיוון שבתיה משתמשת בסלון גם לעבודה על מחשב, רציתי שתהיה לה שליטה מלאה על סוגי התאורה.

אור לבן מתאים לזמנים בהם היא עובדת וצריכה לשמור על עירנות. אור יום טוב להדלקה בימים גשומים, בהם הבית מקבל פחות אור טבעי, ואור צהוב ורך מתאים ליצירת אווירה חמימה וביתית בערב. כמובן שלא ויתרתי על גופי תאורה קטנים, שמוסיפים נגיעות של אור צהוב ורך ומאירים פינות חשוכות בבית.

במקביל לתיקונים בבית, קיבלה ממני בתיה מסמך עם שאלות שנועדו לברר את טעמה האישי, הרצונות והחלומות שלה. בתיה ענתה בשמחה על כל השאלות וכתבה מהלב:

"בשבילי, בית = שייכות, משפחתיות, שיתוף, מעטפת של ביטחון. הגנה, מרחב נשימה, מקום בטוח לשהות בו. זה לא ארבעה קירות – זה בית. אני רוצה להרגיש שמחה, עטופה. מוגנת, רגועה, משוחררת. יישוב הדעת. וכך גם אני מאחלת שהילדים ייכנסו לבית, וירגישו שזה מקום בטוח, סביבה מוגנת מספיק כדי לפרוק, לצחוק ולשתף, ירגישו חמימות, אור והארת פנים. ויהיו גאים להגיד 'זה הבית שלי'".

המילים שלה היו מגדלור מנחה עבורי לאורך כל התהליך. במסמך, בתיה בחרה צבעים בהירים, בדים רכים וביקשה שהחומר העיקרי יהיה עץ בהיר, כמו בסגנון הסקנדינבי. מכאן עברנו ליצירת רשימת קניות, אותה היא אישרה כמעט מיד. כמי שעברה לא מעט דירות שכורות, שיכללתי את היכולת לרכישת אקססוריז, רהיטים ובעצם כל מה שצריך במחירים זולים ובאיכות גבוהה. ברגע שהרשימה אושרה על ידי הלקוחה, אפשר היה לצאת לדרך ולהתחיל בתהליך העיצוב עצמו.

בחירת השטיח והפוף

במקביל לבחירת האקססוריז והשידות, חיפשתי עבור בתיה שטיח עבה ונוח שייצור תחושת בית אמיתית בסלון. כזה שיעטוף וימסגר את חלל המגורים. הבחירה הברורה הייתה בשטיח בצבע קרם, שיתכתב עם הכריות החדשות ושמיכות הכרבול, אך בתיה ביקשה שטיח שמתאים לילדים. זו הסיבה שחיפשתי שטיח במראה מעט "מקושקש" אך לא יותר מדי. כזה שכתמי הצבע שעליו יוכלו בקלות להסתיר כתמים אחרים, אם יהיו (ועם ילדים - תמיד יש). בנוסף, היה לבתיה חשוב מאוד להוסיף לספות הקיימות כורסה או פוף. התאמתי את הרכישה לתקציב, ורכשנו פוף יציב וחזק שיכול בקלות לשמש ככורסה נוחה ועולה רבע מהסכום. הוספתי שמיכת כרבול עבה ומפנקת להשלמת המראה.

פינת האוכל עברה שינוי מהותי: סל קש לפירות, או במקרה הזה - לפרחים ורודים, מפת כותנה בגווני תכלת עדינים. פינת האוכל קיבלה מראה מעודן ורך, כזה שמזמין את כולם לשבת מסביב, לאכול ולצחוק יחד. את ערימת השקיות שהייתה מאחורי השולחן הכנסתי לקופסת אחסון ורודה. הקופסה היא אחת משלוש קופסאות זהות שיושבות על שידה תואמת לזו שבסלון. 

במסמך הראשוני בו ענתה בתיה על השאלות, היא כתבה לי עד כמה היא רוצה להרגיש את נוכחות הילדים בבית דרך הקירות: "שיהיו תמונות, אביזרים או כל רעיון אחר שישדר שיש ילדים בבית, חיוניות, אווירה צעירה וקלילה". לכן פיזרתי ברחבי הבית מסגרות עם תמונות הילדים, ואפילו יצרתי פינת גלריה קטנה. המסגרות עשויות עץ בהיר, חומר שבתיה מאוד אוהבת לראות, חלקן מסתובבות ומכילות תמונה מכל צד.

את אגרטל הרצפה המיושן החלפתי בשידת מדפים מינימליסטית עשויה עץ - תואמת לזו שבמטבח. את המראה הטבעי השלמתי בעזרת אקססוריז מחומרים שמתכתבים עם הצבעים. התוצאה? פינה קטנה אך משמעותית לצד הספה. כזו שאי אפשר להתעלם ממנה כשנכנסים לסלון.

בקיר המראות בסלון לא נגעתי, כיוון שמדובר בדירה שכורה, אך בהחלט לא התעלמתי מקיומו. ניסיתי לשלב אותו עד כמה שאפשר במראה החדש של חלל המגורים, ואפילו להיעזר בו כדי לשקף את התאורה בצד השני.

ליד דלת הכניסה הוספתי מדף דקורטיבי, ועל הקיר מאחורי הדלת מדף שימושי למפתחות. תמונת הפסוק מסתירה ראוטר שחור שתלוי על הקיר, ומביאה לידי ביטוי בקשה נוספת של בתיה: הרצון לראות פסוקים יפים תלויים על הקירות.

הפרויקט כולו היה עבורי הוכחה לכוח העצום שיש להום סטיילינג (הלבשת הבית) ליפות ואפילו לשנות לחלוטין חלל קיים. בחירת הבדים, האקססוריז, הטקסטורות, גופי התאורה, סוג התאורה וכמובן רהיטים קלים כמו ארוניות - כולם השתלבו יחד ליצירת בית נעים ומזמין. בדיוק כמו שבתיה חלמה. 

בכתבה הבאה נסקור את חדר האמבטיה והמטבח של בתיה - גם הם עברו מייקאובר רציני בתקציב נמוך, בעזרת אקססוריז והרבה אהבה.

הכותבת הינה הום סטייליסטית, בוגרת בצלאל.  יש לך שאלה בנושא הום סטיילינג? כתבת עיצוב שהיית רוצה לראות במדור? כתבי ל- oritg@htv.co.il