טורים אישיים - כללי

"היום אני משותקת בארבע גפיים וסובלת מחולשה בשרירי הבטן, הגב והצוואר. חייבים לשמוט ולבטוח. להאמין שיש מי שיודע מה טוב בשבילי". טור אמוני מעצים של תמר ללוש

מנוחה פוקס לומדת מכל מה שחווינו בשנתיים האחרונות ואוספת תובנות לחיים. והפעם: נהיינו קצת עצלנים, והפסקנו למהר

מרגע זה, כל חוק שאינו מצדיק באופן סביר פגיעה בשוויון – יבוטל. מי יחליט מה סביר ומה לא? כמובן, השופטים בעצמם

שלום, שמי תמר. נעים להכיר. לא, אני לא האישה הנכה מכיסא הגלגלים, אינני זו שאובחנה לפני שנתיים כחולת ALS. אני כן בתו של הבורא ובתם של הוריי. הנני רעיה ואם, ומשתדלת להיות חברה טובה. תמר ללוש בטור שבועי חדש, על החוויות והתובנות שאספה בשבילי חייה

מנוחה פוקס לומדת מכל מה שחווינו בשנתיים האחרונות ואוספת תובנות לחיים. והפעם: קיבלנו הוכחה לך שלא נביאים אנחנו ולא בני נביאים

אויב מזהה בקלות חוסן או חוסר בחוסן פנימי. והאויבים שלנו רואים רוח נמוכה

אם הכל בא בקלות – אז מה שלא קל לי, אני פשוט לא מנסה. אז אני נשארת באזורים הקלילים של החיים, ואולי מפספסת כל כך הרבה. ריקה רזאל בטור מיוחד לרגל צאתו של הסינגל החדש שלה

מנוחה פוקס לומדת מכל מה שחווינו בשנתיים האחרונות ואוספת תובנות לחיים. והפעם: מי צריך בית ספר בכלל? הילדים הרבה יותר רגועים

הסערה שפרצה בעקבות שינוי טפסי תרומות הדם של מד"א הובילה למחאה של לא מעט תלמידי ישיבות שהחליטו לא לתרום דם דרך מד"א. איתי אסמן על חשיבות המחאה וכיצד יש לעשותה

מנוחה פוקס לומדת מכל מה שחווינו בשנתיים האחרונות ואוספת תובנות לחיים. והפעם: מתברר שכל אחד יכול להיות יצירתי

רעידת האדמה המשטרתית והתגובות המסעירות בעקבות פרשות פגסוס, ההאשמה המביכה של הקורבן, והצעדים המבורכים של הציבור הדת"ל מול המעללים של מפלגת 'ימינה' לקעקע את יסודות הדת בארץ ישראל. הטור של קובי בורנשטיין

לא זכיתי, למעט כמה מקרים שאפשר למנות על כף יד אחת, להכניס שבת בנחת. זה תמיד איפשהו על הציר שבין ריצה בבית כי שכחתי את האור במקרר\המזגן בחדר\מנורה כלשהי, ובין בכי. אבל אז שיניתי גישה, כולל הודעה מיוחדת לסיטרא אחרא, כבר ביום ראשון

מנוחה פוקס לומדת מכל מה שחווינו בשנתיים האחרונות ואוספת תובנות לחיים. והפעם: לא חייבים קניון ואירועי תרבות מסעירים כדי להישאר בחיים

מנוחה פוקס לומדת מכל מה שחווינו בשנתיים האחרונות ואוספת תובנות לחיים. והפעם: רוצים שאנשים לא יידבקו? סגרו את הפרצה!

בכל הדורות הקפידו חכמי ישראל לבדוק היטב את הבאים בשערי הגיור. אך ההיסטוריה, לצערנו, חוזרת. הטור של איתמר סג"ל

עם כל הכבוד לכישוריהם של אנשים מוכשרים בכתיבת ספרים, הלחנת שירים או כל יצירה אחרת – בדרך כלל רובם מאותגרים מוסרית, ואין מה להעריץ. הם רק צינור בר מזל. ליצירה, יש לזכור היטב, יש חיים משל עצמה

החלטות לגבי לימודי תנ"ך בבתי הספר הממלכתיים מתקבלות, בין היתר, תחת לחצים גוברים והולכים של ארגונים חילוניים דוגמת הפורום החילוני. וזו לא הסיבה היחידה לדאגה

זה לא שאני נגד משפחה; להיפך, אני עובדת בזה כבר עשור וחצי. אני פשוט מאוד בעד אימהות. וזה הרבה יותר עדיף מאשר יום האב או יום הורה 1 ויום הורה 2

קל מאוד להתנער מהכותל כשהוא שומם, ולחזור ולהפוך אותו לסמל כשקרנו עולה

מציאות הלימודים-ללא-לימודים שמסעירה את חייהם של הורים מורים ותלמידים, לא מרשימה במיוחד את שרת החינוך. האם טירוף הבידודים וההדבקות הוא הפתרון, או שאולי הוא רק הפתרון להישרדות הממשלה ותו-לא?

אנחנו מנחמים את עצמנו שהיצירה של אתי אנקרי גבוהה מדי, נקייה מדי, רוחנית מדי. מה לזה ולתרבות המועבטים? אבל הנחמה הזו היא שקר

קצרה היריעה מלתאר ולהסביר את ערמות הכשלים ברפורמת הכשרות, אך די אם נמנה כמה מהם כדי שכל קורא נבון יבין כי מדובר בדרך חד סטרית שתהום פעורה בסופה

"מה שאני לא מבינה", המשיכה הסבתא הצעירה, "זה איך זה שהמיילדות לא חוזרות בתשובה. הן רואות את הניסים הללו כל יום!"

כשהחל הגל הנוכחי של הקורונה, הבנתי ששוב הנסיבות ישפיעו על החגיגות. שוב ושוב נאלצה כלת בת המצווה לעדכן גרסה. שוב ויתורים, שוב התכנסות. אבל כשגם המעט המתוכנן התברר כבלתי אפשרי, התפרצו הדמעות. וגם הכעס

אם נפגעתם מאמירות בוטות של אנשי חינוך, כדאי שתשמעו מה עשיתי אחרי המשפט הזה, שהוטח בי אי שם בשלהי כיתה ה'

אחרי שנות שממון במדבר הרוחני ששהיתי בו, קרה הנס הגדול של חיי

במהלך השיחה הבטתי בך, כולך צעירה ורעננה, עוטה חיוך גדול, שמסתיר כאב גדול עוד יותר... צחקת המון, אבל כשהסתכלתי לך עמוק לתוך העיניים, ראיתי בבירור את הכאב שלך צועק מהן ורציתי לחבק אותך

כשהמצוקה לא מטופלת, ואנו לא שמים לב - היא מחריפה ומתעצמת, עד לשלב הפיצוץ. אז אנחנו קוראים לזה "פתאום"

מה הטעם לגייר ילד שיגדל בבית ללא כל שייכות לתורה ומצוות? התנועה הרפורמית אינה מבדילה באמת בין יהודי לגוי, וממילא לא אכפת לה להכיר בגיור טכני

מי מקבל מחמאות, חיבוקים והערכה, מי דווקא לא? ומי הם אלה שצריכים אותם במיוחד?