טורים אישיים - כללי

לקראת ראש חודש אדר, חוה שמילוביץ בשיעור מיוחד על סוד השמחה. צפו

"אמנם אף אחד לא נולד רוצח, אך רצועת עזה היא כלוב בגן חיות": הכתב המדיני של ערוץ 14, תמיר מורג, מתייחס לוויכוח סביב מעורבות האוכלוסייה האזרחית בעזה בטרור ולתוכניתו של הנשיא טראמפ להוצאת העזתים מהרצועה. צפו

כמה כוחות נפש ותעצומות אתה צריך בשביל לצאת מעצמך, מזה שרוצה עכשיו שרק יעטפו אותו, יחבקו אותו, יעריצו אותו על זה שהוא שרד כנגד כל הסיכויים – ובמקום זה פשוט להפנות את כל הזרקור לעבר ההורים המודאגים

צבי יחזקאלי על מה שעומד מאחורי עליית הימין הקיצוני בגרמניה, ובאירופה בכלל: "יש התנגשות בין תרבויות באירופה. האירופים רק עכשיו מתחילים לקלוט את זה, שהאירוח של המהגרים הפך לג'יהאד שקט - וגם רועש"

הרשו לי להציע כאן דרך אחת להתמודד עם העניין: השאלה היא איך אנחנו גורמים לעולם להפוך לטוב יותר באמצעות מעשים טובים שאנחנו הולכים להקדיש לזכרם של הנרצחים

העיתונאי הלל ביטון רוזן בהתייחסות להחזרת גופותיהם של בני משפחת ביבס ועודד ליפשיץ: "יש לנו עסק עם נאצים ארורים. אין פתרון מלבד גירוש, כיבוש והתיישבות". צפו

הגלילה באפליקציית וידיאו מגדירה את הצהרת הכוונות הנוכחית שלנו לגבי "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"

"ואם התרנגולת טיילה בשדה וישבה על בטטה – צריך לבדוק את הבטטה?"

"ואז", סיפר לי בניה בחלום: "מיכה הרובוט פשוט נתן לי עשר סיבות מנומקות להפליא מדוע מנחם, המורה הוותיק, צריך להיות מוחלף מהתפקיד שלו"

הקב"ה לא צריך את ההסברים שלנו, את הרעיונות שלנו איך לתקן את זה... רק שנסכים להראות לו איפה מלוכלך, איפה כואב

בשיר של אברהם פריד, במקום "פתחת שקי ותאזרני שמחה", הבנים היו שרים "תפתח ת'שקית ותאזרני שמחה"... עד היום אנחנו שרים את זה ככה

מנתן שרנסקי בכלא הסובייטי ועד הגבורה של החטופות בשבי: יש לנו כוח לשלוט בחיים של עצמנו

עמית סגל על מסיבת העיתונאים של טראמפ ונתניהו בבית הלבן: "טראמפ מציג תוכנית שלא הייתה כדוגמתה בתולדות מדינת ישראל. לא יכולנו לקוות למשהו טוב יותר. זה 200% ממה שנתניהו רצה"

בעקבות פיגוע הירי במחסום סמוך לג'נין, צבי יחזקאלי טוען כי צה"ל טועה בהפרדה שהוא עושה בין האוכלוסייה הפלסטינית לטרור: "צריך לשנות את החשיבה". צפו

תמיד שאפתי לשלמות, אבל כשנחשפתי לרשתות החברתיות, התחרות הייתה קשה, והרגשתי שאני לא יכולה לחיות בשמחה. טור המלצה  לפתרון שיחליף לכם את הרשתות החברתיות

הדיבורים האלו יקרים מאד אצל השם. דיבורי אמת, שגם אם הם לא נראים לנו פוטוגניים – הם אמת, ואמת צריכה להיאמר

482 ימים של תפילות, דמעות וציפייה הסתיימו ברגע אחד של גאולה: אגם ברגר יצאה מהשבי בחיוך – והעניקה לעם שלם שיעור באמונה, בכוח ובניצחון הרוח

שאלתי אותו אם הוא ניסה לדבר עם המחנכת, והוא ענה לי שכן, אבל לצערה אין לה מה לעשות, כי ההשפעה של בית הספר מוגבלת. אנחנו חיים בסופו של דבר במדינה חופשית, וכל הורה רשאי לחגוג לילדים שלו איך שהוא רואה לנכון

רק היום הבנתי שהצהרתך המרוממת הגיעה לאלפי עוקבים, שהתפעלו מאמונה של אם שעמדה במבחן. ולכל המתנגדים והתוהים: האם שאלתם את עצמכם איפה הייתם היום, אילו לא שמרנו על כל התורה כולה?

לבת שלי היה יום הולדת, אז אמרתי לה שתשאל את הגננת אם אפשר להביא עוגה. היא חזרה בצהריים ואמרה שאפשר – אבל רק אם זה בהכשר בד"ץ הילדה החרדית

הורים ומחנכים – אסור לכם לפספס את השיעור לחיים שלמדנו מאבידע, דורון, אמילי ורומי

חני קוראת את התעודה מילה במילה, ולפתע נעלבת עד עמקי נשמתה, ובאה לאמא: "אמא, תראי מה כתוב לי כאן, מה זה אמור להביע? כתוב כאן התלמידה רשעית?"

עכשיו תסתכלו על המילים הללו, ותחשבו על דונלד טראמפ. האם נראה לכם שבאיזושהי קונסטלציה הוא היה אומר: "תקשיבו, אינני יכול עוד?", או "לא אוכל אנכי לבדי לשאת אתכם?". הצחקתם אותו

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין השקיע מיליארדי דולרים בהקמת בסיסי צבא בסוריה. מה גרם לו לקפל את הנוכחות הצבאית ולהיעלם מהאזור? והאם הוא מבשל נקמה חדשה נגד מתנגדיו? רועי קייס מסביר

עם ישראל חייב לנכס את התובנה שהוא עם אחד, יחיד, נבדל ומיוחד, ולפעמים צריך מצור וצר וצורר שיגרום ללכידות ולאיחוד לבבות

תלמידה שאלה אותי: "המורה, קוראים ליום כיפור על שם מלחמת יום הכיפורים, או ליום הכיפורים על שם יום כיפור?"...

קוראים אנו בצער מדי פעם על אקדמיות נחשבות בעולם, פרופסורים נכבדים, ומלומדים נשואי פנים, שתופסים את הצד של האויב שרוצה להשמידנו, שטוענים כי אנחנו מבצעים "רצח עם". מה הקשר בין אנטישמיות ושנאת ישראל לבין מעוזי המדע והמחקר? מדוע נאורות מובילה לדעות מעוותות כאלו?

מחשבות על אור וחושך, דמיונות של ילדות ותובנות של בגרות. המכנה המשותף ביניהם: מתג קטן שיכול להאיר הכול

המחזה המביך במליאת הכנסת, הקו האדום שבן גביר (בעיקר) חצה, והפספוס של ינון מגל: טור אישי לסיכום אירועי השבוע

אחד האחים שלו לא הרגיש טוב, ונשאר בבית. גם הוא רצה יום חופש מהגן, ואמר שגם הוא לא מרגיש טוב: יש לו כאבי נזלת...