כל התכנים של נועה הראל

זוגיות לא יכולה להחזיק מעמד כשאחד מבני הזוג מרגיש שכל הזמן בוחנים ושופטים אותו. קשר אמיתי מתפתח כשאדם מרגיש אהוב גם כשהוא מתגלה ב"חולשתו"

מה עושים עם הילד האחד שמתנגד לכל מה שאנחנו מנסים להנחיל בבית? והאם זו אשמתנו שהוא מתנהג כך?

בואו נסתכל לאמת בעיניים – מסגרת של משפחות טובות ויראות שמיים לא מבטיחה מציאות סטרילית. ילדים הם ילדים – עם יצרים, קנאה וצורך במעמד חברתי

ההשקעה בטיפוח הילדים נראית לו מיותרת, עבורי זה חשוב ומשמח, ונוצרים בינינו מתחים. איך אפשר לגשר?

אין כאן צד חינוכי, כיוון שהילדים גדלים בבית עם שני הורים, וזה לא בדיעבד אלא לכתחילה. שני הורים מראים לילד זוויות שונות לאותו עניין, הם מפתחים אצל הילד מבט עומק על העולם. אך יש כאן הזדמנות זוגית

יש זוגות שחיים בשלום ואפילו באושר למרות הפערים הדתיים, וישנם כאלה שלא. מה מוביל להבדל הזה?

מצאתי משהו שהיה חסר לי במשך שנים, ואני סוף סוף מאושרת. אבל ההורים שלי כועסים ומתנגדים. יש מה לעשות?

אנחנו חווים עליות ומורדות בתהליך התשובה. איך חוסר היציבות הזה ישפיע על הילדים שלנו, ואיך אפשר לחנך אותם ככה?

תהליך התשובה שלי לא דומה לזה של אנשים אחרים מסביבי. איך אדע שאני עושה מה שנכון לעשות?

מצד אחד, את אמא שיש לה תפקיד לחנך ולהורות דרך, ומצד שני את ילדה שצריכה לכבד ולהכיר את מקומה. אין כאן סתירה, אלא הזדמנות

זכרו שמה שעלול להתפרש כפגיעה הוא לא כיצד תקיימו את האירוע, אלא הדרך שבה תגישו את זה לצד השני

אתם שואלים מה אתם צריכים לעשות, אך השאלה האמיתית היא – מה אתם יכולים לעשות. יש לנו תפקיד לחנך, לכוון, להדריך. לא לשלוט

הפערים הדתיים בין בני זוג נדמים כשאלה עמוקה ומורכבת, אך למעשה הם אינם שונים במהותם מכל פער או שוני בין בני זוג. אז מה עושים?