כל התכנים של הרב ד"ר יעקב ארנברג

התורה משאירה לנו הוראה עמוקה: ילד שלא מרגיש את הלב של הבית מבפנים – יצא לחפש אותו בחוץ. אבל ילד שמקבל מקום, הקשבה, חום ומשמעות – נשאר בטוח, מחובר ורגיש לעצמו

מה למדנו מיצחק אבינו על חינוך ילדים? כוחו של קשר שנבנה מתוך עולם התוכן של הילד

כשאתם מדברים בכבוד, מקשיבים באמת ושומרים על גבולות אישיים מכבדים - אתם לא רק משפרים את חייכם, אתם כותבים תסריט בריא שישמש את הילדים שלכם להקמת ביתם שלהם

כשאחד מבני הזוג אומר "אני מצטער שזה גרם לך כאב", גם אם הוא חושב שלא טעה, הוא פותח דלת לתיקון רגשי. הסליחה אומרת: "אני רואה אותך, ואני רוצה לתקן"

הצד הכי מעניין של קנאות בונה הוא בקשרים, ובמיוחד בזוגיות. אנחנו רגילים לחשוב שקנאה הורסת קשרים, אבל יש קנאה מסוג אחר

מה זו "ראייה"? האם זו רק קליטה של תמונה דרך העין? או שאולי מדובר בראייה עמוקה יותר – ראייה שקשורה גם ללב, לרגש, לפרשנות? מסר מפרשת בלק

סיפורו של ילד יתום מרומניה שהפך למרצה להגשמה עצמית ונותן תקווה לאחרים

כל אלה הם רגעים שבהם אני מזהה את עצמי בתוך הקשיים של המטופלים שלי. זה לא קל תמיד להסתכל על זה בעיניים פתוחות, אבל זה מה שמלמד אותי על המשמעות העמוקה של "קבלת התורה

בין מגירות המטבח למסילות התריס – אולי הגיע הזמן לבדוק גם את מסילות הלב?

כשאנו מרשים לעצמנו להיות מי שאנחנו באמת, בלי פילטרים ובלי מסכות, אנחנו מעניקים לבני הזוג שלנו את האפשרות להכיר אותנו לעומק, ולהתקרב אלינו באמת. זה דורש אומץ

למה קשה לבני זוג לבקש סליחה זה מזה, ולמה קשה לנו גם לסלוח?

כאשר הנפגע פותח את לבו ומסכים להעניק סליחה, הוא לא רק משחרר את הפוגע מכאב העבר, אלא גם משחרר את עצמו מהכעס והפגיעות שמכבידים עליו

בראש השנה, בין תפילות לשאלות פנימיות, מצאתי את עצמי מהרהר על מהות האושר. מהו אותו "אושר" שאנחנו משתוקקים אליו כל כך? היכן הוא טמון?

תחשוב רגע על עגבנייה טבעית, בלי שום תוספות. נשמע פשוט, נכון? אבל כשאתה טועם עגבנייה כזו, אתה מבין שזה הדבר האמיתי. הטעם הטבעי, בלי כל השטויות שמוסיפים מבחוץ

כל כך פשוט לתרגל את שריר ההערכה של בן הזוג, אבל יש לנו המון מחסומים שלא נותנים לנו לעשות את זה

זוגיות טובה אינה משהו שמוצאים בחוץ, אלא משהו שאנו יוצרים על ידי מחויבות והשקעה, על ידי כך שאנו פתוחים ומוכנים לקשר

מי אנחנו באמת? האם אנחנו הדימוי העצמי שלנו? איך לחסן את הדימוי העצמי שלנו, בפרט בימי חרום אלו?

ימים אלו הינם מבחן לעוצמתו ולחוסנו הפיזי והרוחני של העם, בנייה של עצמנו כאומה נבחרת כמדינה מלוכדת, שממנה נצליח לתקן את מה שעוות במהלך השנים והתקופות האחרונות

מה קורה בארץ ובעולם בתחום הדיכאון והפרעות מצב הרוח, האם יש "פטנטים" כיצד להיות שמח באמת ולא לפול לייאוש ודיכאון?

יתכן שיש עוד מישהו ששכחתי לבקש ממנו סליחה? אולי אני לא מודע מספיק לכך שצריך לבקש ממנו? לקראת יום כיפור אני מנסה לעשות סדר עם עצמי