קבלת התורה בחג השבועות – מסע של קבלה, גם של עצמי

בחג השבועות, חג מתן התורה, אני מוצא את עצמי מתמודד עם השאלה הכי אישית: מה באמת המשמעות של "קבלה"? לא רק הקבלה של המצוות, אלא הקבלה הפנימית – לקבל את מי שאני, עם כל החולשות, והפחדים, והכאב.

כמי שמנהל מכללה להכשרת יועצי נישואין, מנחי NLP, וכאיש שמבלה שעות בקליניקה מול אנשים שנמצאים בנקודות הכי מורכבות בחייהם, אני מבין שהמסע של הקבלה מתחיל קודם כל בי, בהכרת עצמי ובקבלה של עצמי, לפני שאני יכול להעניק לאחרים.

כשאני יושב בקליניקה, לפעמים שעות רבות, ומקשיב לזוגות שנאבקים עם כאב עמוק, ייאוש, פחדים ואכזבות, אני מוצא את עצמי נוגע גם בחלקים שלי, בקשיים שאני נושא בתוכי. לא תמיד קל לי להודות בזה, אבל אני לומד שזה חלק בלתי נפרד מהתפקיד שלי.

לפני כמה שבועות ישבתי עם זוג שהגיעו עם תחושת ניתוק עמוקה וכאב לא פתור. האישה תיארה לי איך היא מרגישה שאין לה ערך, כאילו לא ראויה לאהבה. כשהקשבתי לה, נזכרתי ברגעים בחיי שבהם גם אני הרגשתי לא מספיק טוב, לא מספיק מוצלח, לא מספיק אהוב. הכאב שלה לא היה זר לי – הוא דיבר אלי, כזיכרון לכאב שלי.

גבר נוסף שפתח איתי את הלב על הפחד שלו לאכזב את המשפחה, עורר בי זיכרונות אישיים. גם אני מתמודד עם הפחד לא לעמוד בציפיות שאני מציב לעצמי. זה פחד שמוריד לי את הביטחון, שגורם לי לפעמים להרגיש כאילו אני לא שולט בחיים שלי. זה רגע שבו אני מבין כמה חשוב לי ללמוד לקבל את עצמי – גם כשהפחדים מופיעים.

ואז ישנה האישה שסיפרה על הבדידות בנישואין, על תחושת היותה שקופה, בלתי נראית, בלתי נשמעת. כששמעתי את זה, הרגשתי איך היא מזכירה לי רגעים אישיים שבהם גם אני הרגשתי לבד, אפילו כשסביבי היו אנשים. התחושה הזאת של ניכור פנימי היא משהו שאני מתקשה לקבל בעצמי, אבל היא קיימת, והיא אמת.

כל אלה הם רגעים שבהם אני מזהה את עצמי בתוך הקשיים של המטופלים שלי. זה לא קל תמיד להסתכל על זה בעיניים פתוחות, אבל זה מה שמלמד אותי על המשמעות העמוקה של "קבלת התורה".

בחג השבועות, שבו התורה ניתנה, אני מבין שהתורה היא לא רק מערכת חוקים ומצוות. היא קריאה עמוקה לקבל את עצמנו – עם כל המורכבות, השברים, הפחדים והכאב. לקבל את הדרך הארוכה, הלא פשוטה, שאנחנו עושים, עם כל הטעויות והכישלונות, ולמצוא בה את הדרך לצמיחה.

אני רוצה לקחת מהחג הזה את האומץ לקבל את עצמי כפי שאני, בלי להילחם בעצמי, בלי להדחיק את הקשיים והחולשות. ללמוד להכיר בהם, לאהוב אותם ולהפוך אותם למנוע לצמיחה ולשינוי.

רק מתוך הקבלה הזו אני יכול להיות יועץ טוב באמת – להקשיב במלוא הלב, להבין את הכאב של האחר ולהוביל אותו אל מקום של תיקון, אור וחוזק.

וזה המסר שאני רוצה להעביר גם למי שלומדים אצלי – שמאחורי כל כלי מקצועי, כל שיטה, עומד קודם כל אדם שמכיר בקשיים שלו, שמקבל אותם, רק אז יכול להושיט יד באמת לעזור ולשנות.

בחג השבועות הזה, אני מזמין את כולנו לעצור לרגע, להסתכל פנימה, לקבל את עצמנו עם כל מה שיש. זו התחלה חדשה – של קבלה, של חמלה ושל אהבה אמיתית. אני רוצה לאחל לכולנו חג שבועות מלא באור, בקבלה עמוקה – גם של עצמנו וגם של הזולת.

שהמסר הזה ילמד אותנו להיות לא רק יועצים טובים, אלא גם בני אדם שלמים יותר, שיודעים לקבל, לסלוח, ולהמשיך לצמוח.

הרב ד"ר יעקב ארנברג הוא ראש מכון ארנברג – המכון ללימודי ייעוץ נישואין ומקצועות המשפחה.