כל התכנים של פנינה לשם

אי אפשר לברוח מכמות הקושי שנגזרה על האדם. אבל – אמר הרב – האדם יכול לבחור מאיפה יגיע אליו הכאב והעול הזה

הילד צריך להרגיש ולדעת ששיקול הדעת היחיד של ההורים והמחנכים זו הטובה שלו

אנחנו אומרים דברים מתוך דאגה, אכפתיות, רצון להגן. אבל הילדים – שומעים שיפוט, אכזבה או דחייה. לא כי אנחנו הורים רעים, אלא כי אנחנו לא תמיד זוכרים שהמילים שלנו עוברות סינון – דרך הלב שלהם

התקרבנות והאשמה, גם כשהם הכי נכונים ומובנים, מרחיקים אותנו מצמיחה. כשאנו מתרכזים בשינוי שמתחיל בנו, ולא באחרים, שם קורים הדברים הגדולים

כשההורים הם תפוז, מתחת לכל השכבות יסתתר תפוז. לא לימון

ניסיתי לאהוב בלי תנאים, ניסיתי להציב גבולות. בשני המקרים זה נכשל

כשאדם מתנהג כראוי מתוך בחירה ורצון, הוא אדם מחונך. אבל אדם שמתנהג באותו אופן בדיוק, אבל מתוך חוסר ברירה או כפיה, הוא לא אדם מחונך

אל תתפתי להקשיב למי שמולך בצורה שטחית. אל תתפתי לשמוע רק את מה שנאמר. נסי להרכיב משקפי עומק. לשמוע מעבר למילים. לשמוע דווקא את מה שלא נאמר

התלמיד שמיישר קו מתוך פחד להסתבך עם מסגרת הלימודים, לא גילה לנו מדוע הוא הפסיק לתפקד. לנו הוא לא סיפר. אבל עמוק בפנים הוא יודע, ואולי עכשיו הוא מרגיש שבעצם לא אכפת לנו ממנו

האם האווירה בביתכם היא מתוחה וכועסת, או נעימה ואוהבת?

מתי בפעם האחרונה שוחחתם עם המתבגרים שלכם, ואיך זה התנהל?

עדיין אין דרישה לשאת תעודה בתחום "מה עשוי לפגוע בנשמות הרכות שעליהן אנחנו מופקדים, איך לזהות כשזה קורה ומה לעשות עם זה". אבל חייבים לדעת את זה

איך זה שסטטיסטית, האנשים בבני ברק מאושרים יותר מאלה שבתל אביב?

מה ומי גרם לה להבין שהעצב שלה לא מעניין אף אחד?

מעל הבור הפעור והנעול הזה נתלות כל מיני סיסמאות, טענות נגד הדת שאמורות להסביר בדרך הגיונית את הסיבה לעזיבה. גורמים כואבים פחות, שקל יותר לדבר עליהם

הנוער שלנו, שלא מכיר דבר אחר, מתפלא ולא מבין איזה פסול אנחנו מוצאים בתכנים שמעניינים אותו

הבה נזכור שבשביל לזכות בכבוד, עלינו לכבד קודם את עצמנו. כדי לקבל הערכה, עלינו קודם להפנים כמה אנחנו יקרות ושוות. אי אפשר להעביר מסר של חוסר רצינות - ולבקש יחס רציני

יש לנו כאן הזדמנות מופלאה ורעיון נפלא לקשור את הילדים שלנו אלינו לאו דווקא במילים. לחבר אותם דרך חושים אחרים

באלו מילים אתם מחמיאים לילדים שלכם, ועל מה בדיוק? זה לא רק עניין של סגנון

הסטיגמות המיותרות על טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי עדיין קיימות. טוב שהן הולכות ונעלמות