אם לא חייבים להגיד "לא" - תגידו "כן"

וואו! איזה "וורט" שמעתי. התחברתי מאוד, כי אני רואה את זה עין בעין כל כך הרבה פעמים עם הנערות המתוקות שאני עובדת איתן... וורט חובה לכל הורה ולכל מחנך.

מכירים את הפסוק על בן סורר ומורה? "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה, איננו שומע בקול אביו ובקול אמו, ויסרו אותו ולא ישמע אליהם". בפשטות, הפסוק מדבר על בן שאינו שומע בקול הוריו. בן סורר ומורה.

אבל הוורט מציע לקרוא את הפסוק אחרת. שימו לב לפיסוק – "כי יהיה לאיש בן. סורר ומורה איננו. שומע בקול אביו ובקול אמו. ויסרו אותו – ולא ישמע אליהם".

כך – כי יהיה לאיש בן, והוא איננו סורר ומורה. הוא בן נפלא, קשוב והולך בדרך הישר והטוב. והפסוק ממשיך – שומע בקול אביו ואמו. ילד שהוא חלום של כל הורה. אבל אז... התפתחות בעלילה – ויסרו אותו – ההורים אוסרים עליו דברים. הוא מבקש והם ממהרים לענות "לא!". למה? ככה. כי אין להם כוח לבלגן, כי אין להם זמן או חשק, כי קל יותר להגיד לבקשות של ילד "לא" מאשר "כן"... ואז, מסיים הפסוק, "ולא ישמע אליהם". פתאום הבן הנפלא מתהפך, הוא כבר לא כל כך נפלא... פתאום הוא מורד, הוא לא מקשיב להם ולא שומע בקולם, הוא עושה "מה שבא לו", ולא מה שהם חושבים שנכון לו.

זה חזק! כל כך חזק ונכון!

מו"ר אבי הרה"ג הרב זמיר כהן היה אומר לנו: לילד תמיד אומרים כן. לכל בקשה. יש רק שני מקרים שבהם נסרב לילד – כשהבקשה מסוכנת לגוף שלו (לא ניתן לילד לשחק בכביש כי מתחשק לו...) או כשהבקשה מסוכנת לנפש ולרוחניות שלו (כמו להיות מחובר לתוכן מזיק).

אבל כל בקשה אחרת – הכל כן!

כן, גם אם זה לא נח לנו. כן, גם אם זה קצת ידרוש מאיתנו. כן, גם אם זה לא הטעם או הסגנון שלנו והיינו מעדיפים אחרת, כן. כן. כן.

הילד צריך להרגיש ולדעת ששיקול הדעת היחיד של ההורים והמחנכים זו הטובה שלו. הם שמים לנגד עיניהם רק אותו, מה יעשה לו טוב, מה יבנה לו חיים יפים ובריאים יותר, ואין שם אף שיקול של נוחות שלהם (וודאי לא שיקולי אגו וכבוד...).

כשילד מקבל איסור אחר איסור, כשילד נאלץ לחשוק שיניים ולוותר שוב ושוב על חלומות ורצונות שלו כי ההורים שלו אוסרים, הקפיץ נדחף מטה-מטה, ובסוף הוא מתפרץ. הוא קופץ גבוה. הוא נהיה בן סורר ומורה. גם אם בתחילה היה "שומע בקול אביו ואמו".

אז מה להתיר ומה לאסור? קשה וגם לא נכון לכתוב כללים אחידים לכולם. תלוי בילד, במשפחה, בסביבה... אבל חשבו אלף פעמים לפני כל "לא" – האם זה עשוי להזיק לגוף / לנפש / לרוח של הילד? אם לא, אז כן.