כל התכנים של פנינה לשם

כשההורים הם תפוז, מתחת לכל השכבות יסתתר תפוז. לא לימון

ניסיתי לאהוב בלי תנאים, ניסיתי להציב גבולות. בשני המקרים זה נכשל

כשאדם מתנהג כראוי מתוך בחירה ורצון, הוא אדם מחונך. אבל אדם שמתנהג באותו אופן בדיוק, אבל מתוך חוסר ברירה או כפיה, הוא לא אדם מחונך

אל תתפתי להקשיב למי שמולך בצורה שטחית. אל תתפתי לשמוע רק את מה שנאמר. נסי להרכיב משקפי עומק. לשמוע מעבר למילים. לשמוע דווקא את מה שלא נאמר

התלמיד שמיישר קו מתוך פחד להסתבך עם מסגרת הלימודים, לא גילה לנו מדוע הוא הפסיק לתפקד. לנו הוא לא סיפר. אבל עמוק בפנים הוא יודע, ואולי עכשיו הוא מרגיש שבעצם לא אכפת לנו ממנו

האם האווירה בביתכם היא מתוחה וכועסת, או נעימה ואוהבת?

מתי בפעם האחרונה שוחחתם עם המתבגרים שלכם, ואיך זה התנהל?

עדיין אין דרישה לשאת תעודה בתחום "מה עשוי לפגוע בנשמות הרכות שעליהן אנחנו מופקדים, איך לזהות כשזה קורה ומה לעשות עם זה". אבל חייבים לדעת את זה

איך זה שסטטיסטית, האנשים בבני ברק מאושרים יותר מאלה שבתל אביב?

מה ומי גרם לה להבין שהעצב שלה לא מעניין אף אחד?

מעל הבור הפעור והנעול הזה נתלות כל מיני סיסמאות, טענות נגד הדת שאמורות להסביר בדרך הגיונית את הסיבה לעזיבה. גורמים כואבים פחות, שקל יותר לדבר עליהם

הנוער שלנו, שלא מכיר דבר אחר, מתפלא ולא מבין איזה פסול אנחנו מוצאים בתכנים שמעניינים אותו

הבה נזכור שבשביל לזכות בכבוד, עלינו לכבד קודם את עצמנו. כדי לקבל הערכה, עלינו קודם להפנים כמה אנחנו יקרות ושוות. אי אפשר להעביר מסר של חוסר רצינות - ולבקש יחס רציני

יש לנו כאן הזדמנות מופלאה ורעיון נפלא לקשור את הילדים שלנו אלינו לאו דווקא במילים. לחבר אותם דרך חושים אחרים

באלו מילים אתם מחמיאים לילדים שלכם, ועל מה בדיוק? זה לא רק עניין של סגנון

הסטיגמות המיותרות על טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי עדיין קיימות. טוב שהן הולכות ונעלמות

הנער מתמודד? הנערה מתמודדת? חשבו איך תגרמו לילד לרצות מעצמו לעשות. מתוך אהבה. ולא כי אתם רוצים שיעשה

ואז היא שומעת על פתרון קסמים, יש דבר כזה. לא חייבים ללמוד בבית הספר, לקום בזמן ולהגיע כל יום, ללמוד למבחנים ולהכין שעורי בית. בשביל מה?! יש מסלול עוקף קצר ונחמד הרבה יותר. הפתרון שהפך לבעיה

פעמים, דווקא הילדים החיוורים משולי המחנה, אלה שנראה כי אין להם סיכוי, פורצים קדימה ומפתיעים. להם, שלמודים בבליעת אכזבות ובמלחמות, שיודעים טוב יותר מכולנו איך לא להתאכזב ולא להישבר ולהמשיך למרות הכל, יש יכולת אדירה

למה החוויות שאנחנו עוברים משפיעות עלינו דווקא כך ולא אחרת? וגם: כך יוצאים מעבדות לחירות