כל התכנים של הרב אייל אונגר

אדם מאחר לתפילה פעם אחת משום שהוא דוחה את הקימה בבוקר. הוא מבטיח לעצמו שזו הפעם האחרונה ושמחר יקום מיד בזמן ויגיע מעשרה הראשונים לבית הכנסת, אבל בפועל, מה שקורה הוא שאותו אדם מתרגל לאחר

אם הפרסום שניתן למתן הלוחות הראשונות היה בעוכריהם, מדוע אכן בחר הקדוש ברוך הוא לתת את הלוחות הללו בפרהסיה?

אמת, חובה לשאוף גבוה. אלא שעם השאיפות, הגמישות המחשבתית מאפשרת לאדם לקבל שקצב החיים וקצב מימוש השאיפות שונה ממה שהוא מצפה לו

נהדר שאדם שואף לניצול מקסימלי של זמנו, אך המצב גרוע כשהוא פוגע בעצמו בצורה קשה מדי על כך שהוא לא מנצל כראוי את זמנו

מהי אימפולסיביות, למה היא מזיקה ומדוע אי אפשר לשנות אותה באמצעות חשיבה הגיונית?

הצמיחה של האדם מתחילה כשהוא מפנים שהרבה מההרגשות שלו בחיים הן רק הרגשות ולא עובדות קבועות

אם משה רבינו אינו מתבייש לענות למלאכים, אנו ראויים לתורה. ואכן, התורה ראויה למשה רבינו ולעמו. על ביישנות

הבשורה הטובה היא שהיכולות שלנו הן יותר ממה שנראה לנו. כשאדם נמצא במצב רוח מרומם הוא יכול להוציא מעצמו כוחות ויכולות שהוא לא האמין שיש בו

אדם שופט את העתיד, בטעות, על בסיס חוסר מצב הרוח שלו בהווה, ומגיע למסקנה שכנראה גם בעתיד שום תוצאה טובה לא תצמח לו. אך זו רק הרגשה, טעות במסקנה ובאבחנה של האדם

האמונה היא לא שהאדם לא אמור להרגיש רע, אלא האמונה היא שגם אם הוא מרגיש רע - הוא מאמין שיש מסר שהוא צריך ללמוד, ואיתות שהוא צריך להפנים מהרגשות השליליים

המוח שלנו נועד לחשוב ולהעמיק ולהגיע לתובנות שישפרו בצורה ניכרת את איכות החיים. אז איך אפשר לנצל יותר את החשיבה שלנו?

רצון יוקד יבער למספר דקות, שעות ואפילו ימים, אך לאחר מכן - תוחלת חייו תגדע, והוא יתפוגג. בכח הרצון להצית את להבת השינוי, אך אין בכוחו לשמר את השלהבת

ביטחון עצמי מגיע כאשר האדם מתנסה פעם אחר פעם במימוש היכולות שלו, וכך הוא במגמה של צמיחה, שהרי "אם אין אני לי מי לי"

אם נפרק את המשימות שאנו מבצעים ביום יום, נמיין אותן ונבצע הערכה של חשיבותן והזמן שהן דורשות – נמצא כי חלקים ניכרים מהזמן שלנו מתבזבזים סתם כך

הזמן אמור לשמש אותנו למטרות מגוונות, שכולן חשובות. כיצד נוכל להספיק הכל?

הזמן הוא הנכס היחיד שמתבזבז מאליו, מבלי צורך בהתערבות פעיל מצידנו. קשה להפריז בחשיבותו של ניהול נכון וניצול מלא של הזמן

לעיתים קרובות, אנשים מנסים להסוות את חוסר המעש שלהם או את הקיבעון המחשבתי, במניעים אמוניים. הם עשויים לומר כי הם מאמינים בכך שהכל נכתב ונחתם משמים, וממילא, אין טעם שישתדלו

מצב רוח ירוד שנמשך לאורך זמן עלול להתפתח לדיכאון. לכן חשוב ללמוד לצאת ממנו, ולהרגיל את הנפש לשמוח וליהנות. איך עושים את זה?

הפסימי אומר "יהיה רע", הנאיבי אומר "יהיה טוב", האופטימי אומר "גם אם יהיה רע, נצליח להתמודד איתו": צפו בטיפ נוסף לחיים רגועים ושלווים מאת הרב אייל אונגר

האדם המקנא, יוצא מתוך עולמו שלו, וחי בעולמו של מישהו אחר... הוא חותר אל היעדים שאינם יעדיו שלו, הוא מציב לעצמו מטרות שאינן מטרות שלו, ובכך, למעשה, הוא אינו חי את חייו