"הדברים הטובים בחיי לא יחזרו יותר!" האומנם?
ככל שהאדם יצבור עוד ועוד חוויות חיוביות במהלך השבוע – כך הוא יוכל יותר ויותר להאמין שיש סיכוי לעתיד טוב יותר
ככל שהאדם יצבור עוד ועוד חוויות חיוביות במהלך השבוע – כך הוא יוכל יותר ויותר להאמין שיש סיכוי לעתיד טוב יותר
כשהאדם חי חיים שכל כולם צורך – מדובר במתכון הרסני לנפש. אדם שמתנהל בעולם רק מתוך צורך – מאבד את ההרגשים שלו, ומאמץ תפיסה על פיה חייו שלו, הינם חסרי משמעות
לפעמים עדיף לטפל ב"סימפטומים", כלומר: בהשלכות שהיו לאירוע המכונן שגרם לאותו אדם לשקוע בדיכאון, שכן הסימפטומים הללו משמרים את הדיכאון ומקבעים אותו
הרגל זה ישנה את חיינו, ויאפשר לנו להפיק מהם את המירב ולנצל אותם באופן מיטבי. הבה נפרגן לעצמנו את החשיבה החיובית
ההתמכרות לחדשות השליליות, בסופו של דבר, גורמת לאנשים להתנתק במידה רבה מהמציאות. הם מנותקים מהמציאות האופטימית, הם מנותקים מכל אותם אנשים שמצליחים לחיות טוב, להרגיש טוב
איך חושבים באופן חיובי בפועל ולא רק באופן תיאורטי, ולמה חדשות עצובות "מוכרות" יותר?
איך משנים גישה, ומתחילים לחשוב על האירועים בחיינו בצורה חיובית?
חשוב להשתדל להימצא ככל שניתן בסביבה חיובית, כאשר הכוונה היא לסביבה חיובית ביחסה כלפי האדם עצמו, וכלפי החיים בכללותם
חשיבה שלילית, או אפילו חוסר שליטה ברגשות שלנו – עשויות לפגוע באופן משמעותי ביכולות שלנו, ולגרום לנו להתנהלות שתרחיק אותנו ממיצוי הפוטנציאל שלנו
מפחדים לצאת מהבית בימים אלה? הרב אייל אונגר עם עצה שתעזור לכם להתגבר
איך יוצרים אווירה נעימה בבית ונמנעים מוויכוחים? קודם כל, מפנימים את הידיעה שזווית הראיה שלנו מוגבלת, שהשיפוט שלנו סובייקטיבי לחלוטין
לפעמים הדרך לפתרון בעיות בזוגיות עוברת בסך הכל דרך מציאת השאלה הנכונה. לומדים לשאול
"אני" אינה מילת קסם – היא גישה, גישה שמדברת עלי ועל הצורך שלי, גישה שיוצאת מנקודת הנחה שלבן או בת הזוג יש אינטרס לעזור לי ולתמוך בי, ושאני פשוט צריך להביע את עצמי
הכי קל לומר ש"הם לא מבינים אותי", ואפשר לומר את זה גם בצורה החלטית ומרשימה, אבל האמת היא שהאחריות להיות ברורים ומובנים היא עלינו
בשעת מריבה או משבר, גישות מנוגדות וצורות מחשבה שונות יכול להציק מאוד ולגרום לוויכוח להיראות כבלתי פתיר. מה עושים כדי שזה לא יקרה? כלים מעשיים לניהול דיונים
ספויילר: שניהם. שוני עצמו לא מהווה בעיה, הבעיה היא שהם לא יודעים לנהל את השוני הזה. איך פותרים את הקונפליקט?
נוצר כאן מעין פרדוקס: בזמנים רגועים קל לנו לסלוח, אבל אז לא צריך את זה... דווקא בזמנים שבהם קשה לנו לסלוח, אנחנו נדרשים לעשות זאת
משמעותה של סליחה היא מסקנה. הבנה שהייתה כאן טעות, שמישהו היה לא בסדר, והוא מבין את זה ולא יתנהג כך להבא. זה לא אומר שהפגיעה נמחקה כלא הייתה ונשכחה כליל
השלב הראשון והקשה ביותר בתהליך הגמילה, הינו שלב ההתפכחות, וההכרה המודעת בכך שאותם דפוסי התנהגות אליהם האדם מכור – נובעים מתוך חוסר שליטה
בתקופת הינקות והילדות המוקדמת, הילד מאמין שכל עוד הוא אינו מכיר בקיומה של מציאות כלשהי – היא אינה קיימת במציאות. שרידים של אמונה זו, משתמרים גם אצל האדם המתבגר. כתבה שנייה בסדרה
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה