הורים

במסגרת המדור השבועי של מנוחה פוקס, "הורים במחשבה תחילה", מדי פעם נענה על אחת השאלות שנשלחות אל מנוחה, לטובת השואל ולטובת הקוראים

שיא החום: שוטרת סיור בעיר מודיעין עלית, נדהמה לגלות פעוט כבן שנתיים, כשהוא צועד לבדו ברחוב, ונמצא במצב של סף התייבשות. השוטרת אספה אותו אל חיקה, נתנה לו לשתות והסיעה אותו לתחנת המשטרה. הליך פלילי בגין רשלנות נפתח נגד האבא, שאותר כעבור שעות אחדות

לצחוק או לבכות? האבא התעצל ללמד את בתו התינוקת ללכת, ומצא דרך מקורית במקום לקום ולהתאמץ. מה דעתכם?

מה הסיכוי, שבתוך מערה חשוכה ועמוקה במיוחד בקניון הררי באמצע שומקום – קבוצה של חוקרי מערות תמצא ילדה קטנה ומפוחדת, לבדה? ובכן, תאמינו או לא, זה בדיוק מה שקרה השבוע, וזה פשוט נס אחד גדול שזה נגמר כך ולא אחרת

לפני שלוש שנים הפתיעו גבי ועדה מוטי את כל מכריהם, אחרי שמקץ 25 שנות המתנה הביאו לעולם את בתם הבכורה. בחודשים האחרונים הופתעה שוב הסביבה לגלות כי עדה נכנסה להריון. אתמול הכניסו את בנם לבריתו של אברהם אבינו. ראיון מרגש על הנס הכפול שחוותה המשפחה

מה הסיכויים שנערה שבורחת מהבית לאחר ריב עם הוריה, תיחשב כמתה עוד לפני שנמצאה גופתה? תמוה יותר, מה הסיכויים שלאחר 10 שנים – היא תימצא בריאה, שלימה ומתגוררת בקפה-אינטרנט(!). סיפורה ההזוי של שיו יון, ישאיר אתכם פעורי פה

אתם רוצים לשמוע רק דברים טובים, אתם רוצים להיות מרוצים, אבל אתם גם לפעמים שוכחים את האמת על ילדיכם וחוזרים מאוכזבים. כמה כללים שכדאי לשנן ברגעים שלפני אסיפת ההורים

"אֲנִי שָׁכַחְתִּי דָּבָר מְאֹד יָקָר בַּמָּקוֹם שֶׁעָצַרְנוּ מִקֹּדֶם, וַאֲנִי חַיָּב לַחֲזֹר וְלָקַחַת אוֹתוֹ.." כֻּלָּם הִתְפַּלְּאוּ: "מַהוּ הַדָּבָר הַכֹּל כָּךְ יָקָר שֶׁשָּׁכַחְתָּ?" וְהוּא אָמַר: "שָׁכַחְתִּי יוֹנָה מִזָּהָב!! זֶה יָקָר מְאֹד.." "וּוּאַי! יוֹנָה מִזָּהָב?? זֶה בֶּאֱמֶת דָּבָר יָקָר.. טוֹב, מָה נַעֲשֶׂה? אֵין לָנוּ בְּרֵירָה, נְחַכֶּה לְךָ.."

רַבִּי יַעֲקֹב הִמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת עַל הַחֲמוֹר, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָם שָׁאַל בְּרֹגַע: "כֵּן, מָה אַתֶּם רוֹצִים?" הַשּׁוֹדְדִים עָנוּ לוֹ: "אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁלְּךָ, וּמִיָּד!!" "בְּבַקָּשָׁה אָמַר הָרַב.." אֲבָל הַשּׁוֹדְדִים אָמְרוּ: "לֹא רַק אֶת הַכֶּסֶף אֲנַחְנוּ רוֹצִים, אֶלָּא קוֹדֵם כָּל נִפְגַע בְּךָ וְאַחַר כָּךְ נִקַּח אֶת הַכֶּסֶף.."

כֻּלָּם הִסְתַּכְּלוּ אֲחוֹרָה וּמָה הֵם רָאוּ? הֵם רָאוּ אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל אֶלְבַּז יוֹשֵׁב עַל הַמַּחְצֶלֶת שֶׁלּוֹ וְהַמַּחְצֶלֶת שָׁטָה עַל הַמַּיִם כְּאִלּוּ הִיא סִירָה.. "הֵי, מָה זֶה? אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא לֹא שׁוֹקֵעַ? זֶה מַמָּשׁ נֵס.."

זֶה לֹא קַל לַחֲפֹר עָמוֹק בָּאֲדָמָה, אֲבָל נְחוּנְיָא הָיָה דוֹאֵג לַחֲפֹר הַרְבֵּה בּוֹרוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מַסְפִּיק מַיִם לְכֻלָּם. הָיָה לוֹ בּוֹר אֶחָד מְיֻחָד. מָה הַמְיֻחָד בּוֹ? הוּא הָיָה הַבּוֹר הֲכִי גָדוֹל וְעָמֹק וְאַף פַּעַם לֹא הָיָה חָסֵר בּוֹ מַיִם

כָּל הַשָּׁבוּעַ הֶחָסִיד עָבַד עִם הַפָּרָה, וּבְיוֹם שַׁבָּת הוּא נָח בַּבַּיִת וְגַם הַפָּרָה שֶׁלּוֹ נָחָה. הִיא הָלְכָה לָהּ בֶּחָצֵר, אָכְלָה וְשָׁתְתָה - וְלֹא עָבְדָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ"

כַּמָּה אֲנָשִׁים הֵעִירוּ אוֹתוֹ וְהָרַב שָׁאַל אוֹתוֹ: "מָה קָרָה?" הוּא אָמַר: "רַבִּי, רַבִּי, נִהְיֵיתִי עָנִי!! אֵין לִי חֵשֶׁק לִחְיּוֹת!!.." הָרַב הִתְחִיל לִצְעֹק עָלָיו: "רַבִּי סֶנְדֶר מָה קָרָה לְךָ? שָׁכַחְתָּ אֶת הַתּוֹרָה? הֲרֵי כָּתוּב בַּהֲלָכָה שֶׁאָדָם חַיָּב לְהוֹדוֹת לַה' גַּם עַל הַדְּבָרִים הָרָעִים!! תַּפְסִיק לְהִשְׁתַּגֵּעַ!

רַב הִסְבִּיר לוֹ שֶׁאָסוּר לָנוּ לְלַמֵּד אֶת הַתּוֹרָה לַגּוֹיִים, אֲבָל הַגּוֹי אָמַר: "כְּבוֹד הָרַב, אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִלְמוֹד אֶת הַתּוֹרָה סְתָם, אֶלָּא אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְגַּיֵּר!! אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת יְהוּדִי!!"

וְהִנֵּה, פִּ-תְ-א-וֹ-ם קָפְצוּ עָלָיו קְבוּצָה שֶׁל שׁוֹדְדִים. הָיָה לָהֶם נֶשֶׁק בַּיָּד, רַבִּי יוֹחָנָן פָּחַד מֵהֶם נוֹרָא. הוּא לֹא יָכַל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם, הֵם הִתְקָרְבוּ אֵלָיו וְלָקְחוּ לוֹ אֶת הָאַרְנָק עִם כָּל הַכֶּסֶף.. הִסְתּוֹבְבוּ וְהָלְכוּ

עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ כְּאִלּוּ נִמְצָאִים בְּהַר סִינַי.. תַּעַצְמוּ עֵינַיִם וּתְדַמְיְנוּ אֶת הַר סִינַי.. הַכֹּל הָיָה שָׁם פּוֹרֵחַ, עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט מִתַּחַת הַר סִינַי וְה' דִּבֵּר אִתָּם וְנָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.. אֵיזֶה כֵּיף הָיָה לָהֶם, וְגַם לָנוּ עַכְשָׁו כֵּיף מְאֹד לִלְמוֹד אֶת הַתּוֹרָה

הסדר קיבוצי מ-1903 מכתיב גם כיום כיצד תיראה חופשת הקיץ. מאז, ההורים והמורים רבים על שינוי החופשה

הורים מגיעים לאסיפות ההורים כשהם מצפים, חוששים ולעתים מופתעים. איך אפשר לנצל את האסיפות הללו באופן הטוב ביותר? מה כדאי לומר ואיך?

ארה"ב: זוג הורים שדיללו חלב אם במים כתוצאה מ'קשיים כלכליים' - גרמו למות בתם התינוקת. מעצרם הוארך, וככל הנראה יואשמו בהריגה